האמנה האנגלו-אירית – הבדלי גרסאות

'''האמנה האנגלו-אירית''' (ב[[אנגלית]]: '''Anglo-Irish Treaty'''; ב[[אירית]]: '''An Conradh Angla-Éireannach''') או בשמה המלא, '''סעיפי הסכמה לאמנה בין בריטניה הגדולה ואירלנד''' היא [[אמנה (הסכם)|אמנה]] שנחתמה בתחילת [[המאה העשרים]] בין [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד]] בראשות [[ראש ממשלת בריטניה]] [[דייוויד לויד ג'ורג']] ומנהיגי מאבק העצמאות ה[[אירלנד|אירי]] בראשות [[ארתור גריפית']] ו[[מייקל קולינס]] והביאה לידי סיום את [[מלחמת העצמאות האירית]]. האמנה עסקה בכינונה של [[מדינת אירלנד החופשית]] בתוך שנה כמדינת [[דומיניון]] בעלת [[שלטון עצמי]] כחלק מ[[חבר העמים הבריטי]]. ההסכם גם איפשר ל[[צפון אירלנד]] לא להיכלל ב"מדינת אירלנד החופשית" החדשה, אפשרות שהאזור ניצל.{{הערה|{{דואר היום||השלום האירלנדי|19211208|16}}}}

 

ההסכם נחתם בלונדון ב-[[6 בדצמבר]] [[1921]], על ידי נציגי [[ממשלת בריטניה]] ושליחי הרפובליקה האירית, אשר טענו למעמד מיוחד לפיו בסמכותם לחתום על הסכם ללא קבלת אישור מהממונים. ההסכם אושר על ידי נבחרי הציבור בפרלמנט של דרום אירלנד וב[[הפרלמנט של בריטניה|פרלמנט של בריטניה]] ובכך הפך לאמנה. האמנה אושרה בקושי והובילה ל[[מלחמת האזרחים האירית]], שבסופה ניצחו תומכי האמנה.

 

בין היתר, האמנה כללה את הנושאים הבולטים הבאים:

* על הכוחות הבריטים לסגת מרוב שטחה של אירלנד

* לאמנה יהיה מעמד עליון מול החוק האירי כלומר במידה וקיימת התנגשות בין החוק האירי לאמנה, האמנה תגבר.

 

* [[יחסי אירלנד–הממלכה המאוחדת]]

 

{{ויקישיתוף בשורה}}

 

{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|אמנות והסכמים}}