יהודה החסיד (ירושלים) – הבדלי גרסאות

יהודה נולד למשפחת סג"ל ב[[דובנו|דוּבְּנוֹ]] (דובנא) שב[[האיחוד הפולני-ליטאי|פולין]], כאחת-עשרה שנים לאחר [[גזירות ת"ח ות"ט]], שבהן [[טבח]]ו ביהודים בערי דרום [[אוקראינה]]. הוא פעל כ[[דרשן]] בעיירה [[שידלוב]] שב[[ליטא]], והתפרסם ב[[מידת חסידות|חסידות]]ו, ועל כן נוסף לשמו התואר "חסיד".

 

בשנת [[ה'תנ"ז]] [[1697]] חולל תנועת [[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]], מתוך מטרה לקרב את ביאת ה[[משיח]]. יש הגורסים, שהושפע מ[[מגיד (דרשן)|מגיד]]ים [[שבתאות|שבתאיים]] שסובבו בערי [[האיחוד הפולני-ליטאי|פולין]]. תחילה התארגנה קבוצה מצומצמת של כ-31 משפחות, אך במהלך המסע הארוך שארך כ-3 שנים, הצטרפו לחבורה יהודים רבים נוספים. בסופו של דבר מנתה הקבוצה כ-1,500 איש, שביניהם תלמידי חכמים ורבנים חשובים, חלקם נודעו כשבתאים מובהקים, כ[[חיים מלאך]], או שנחשדו בכך. הקבוצה זכתה גם לקבל תמיכה כספית מקהילות יהודיות שדרכן עברה. ב[[וינה|ווינה]] קיבלו סיוע מ[[שמואל אופנהיימר]] שהעמיד לרשותם שתי אוניות וכסף למסע.{{הערה|{{הצפירה|מאיר בלבן|לתולדות התנועה הפראנקית|19270506|9}}}} בהמשך המסע נטשו את הקבוצה יהודים רבים שנשארו בארצות שאליהן הגיעה הקבוצה, או אף חזרו לארץ מוצאם. רבים נוספים נספו במחלות, בסערות הים ובפגעים שונים. בסופו של דבר, ל[[ירושלים]] הגיעו ביום ה', [[ראש חודש]] [[מרחשוון]] של שנת [[ה'תס"א]] ([[14 באוקטובר]] [[1700]]) רק כ-1,000 איש. (מספר כלל היהודים בעולם באותה תקופה היה פחות ממיליון נפש).