תחושת זכאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ThatObviousBoy (שיחה | תרומות) |
ThatObviousBoy (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
המרכיב ה[[קוגניטיבי]] של תחושת הזכאות, או "תחושת המגיע לי", היא אמירה שלעתים קרובות מתבטאת ללא מילים, שלאדם, או לפחות לאדם מסוים, מגיעות תוצאות מכוח מי שהוא או מה שהוא עשה. לכן, אם אדם ממלא אחר תנאים מסוימים מוקדמים, הוא ירגיש זכאי לתוצאות מסוימות; כמו למשל: "מגיע לי לקבל שירות כי אני לקוח". בעקבות תחושה זו עלול להיווצר אצל האדם רשות והשלכות התנהגותיות ולכן האדם עלול להיות [[עצב|עצוב]] או [[תסכול|מתוסכל]] במידה והוא לא יקבל את מה שמגיע לו.<ref name=":0" /> כמו כן, לעיתים בעקבות כך אנשים מסוימים יכולים לחוות רגשות קשים כגון [[כעס]], [[בוז]], שעלולים להניע אותם לפעולת [[נקמה]] למען השבת תחושת הזכאות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Emotion knowledge: Further exploration of a prototype approach.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0022-3514.52.6.1061|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology|שנת הוצאה=1987|עמ=1061–1086|כרך=52|doi=10.1037/0022-3514.52.6.1061|מחבר=Phillip Shaver, Judith Schwartz, Donald Kirson, Cary O'Connor}}</ref> תחושה זו אינה מתייחסת בדרך כלל למה שהאדם מרגיש שהוא זכאי אליו כ[[חוק]] וב[[צדק (מוסר)|צדק]], כמו למשל: "אני זכאי לקבל ביטחון כי אני אזרח...", אלא מתייחסת לחוויה שהאדם חווה שבה הוא ראוי ליותר מהאחרים כתוצאה מחוזה חברתי שבו הוא יצר לעצמו סדר עדיפויות הממקם את עצמו מעל לאחרים, למשל: "מגיע לי להיות ראשון בתור כי דברים צריכים לקרות לפי הדרך שלי".<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure|קישור=https://doi.org/10.1207/s15327752jpa8301_04|כתב עת=Journal of Personality Assessment|שנת הוצאה=2004-08-01|עמ=29–45|כרך=83|doi=10.1207/s15327752jpa8301_04|מחבר=W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline}}</ref>
לעיתים הסיבה שהאדם יחוש בתחושת הזכאות נובעת מתוך העבר שלו, למשל במידה ועברו של האדם כולל פגיעה, הגורמת לו לחפש ביתר שאת את התיקון לפגיעה ומתוך כך ירגיש שמגיע לו יותר מאחרים. כמו כן, במחקרים רבים נמצא קשר בין דירוג גבוה בתחושה זו לבין [[תאוות בצע]], חוסר [[אמפתיה]], [[אנוכיות]], וחוסר [[כבוד]].<ref name=":1" />▼
מוזס והרושובסקי (1990), הציעו שלושה סוגים עיקריים של תחושת זכאות: מנופחת, מוגבלת ורגילה. תחושת הזכאות המנופחת בה האדם מחפש לעצמו בלבד [[פריווילגיה חברתית|פריוולגיות]] מיוחדות, אולי כדי לפצות על סבל שחווה בילדותו בעקבות או בעקבות פגיעה נרקיסיסטית. תחושת הזכאות המוגבלת הכרוכה בחוסר יכולת לצפות לזכויות הבסיסיות שמהן נהנים הסובבים. תחושת זכאות נורמלית או בריאה כוללת ציפייה להיענות מאחרים (למשל: בני זוג, משפחה), ותחושת זכות של האדם לרגשותיו שלו, אשר מהווים מרכיבים חיוביים ב[[הערכה עצמית|הערכה העצמית]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Reflections on the sense of entitlement|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2251326/|כתב עת=The Psychoanalytic Study of the Child|שנת הוצאה=1990|עמ=61–78|כרך=45|doi=10.1080/00797308.1990.11823511|מחבר=R. Moses, R. Moses-Hrushovski}}</ref>
שורה 22 ⟵ 20:
# אני מרגיש/ה שמגיע לי יותר מהכל
אנשים בעלי זכאות גבוהה נוטים יותר להסכים עם הצהרות אלו ודומות להן מאשר אלה הנמוכים בזכאות.<ref name=":1" />
== גורמים ==
▲לעיתים הסיבה שהאדם יחוש בתחושת הזכאות נובעת מתוך העבר שלו, למשל במידה ועברו של האדם כולל פגיעה, הגורמת לו לחפש ביתר שאת את התיקון לפגיעה ומתוך כך ירגיש שמגיע לו יותר מאחרים.<ref name=":1" /> כמו כן, במחקרים רבים נמצא קשר בין דירוג גבוה בתחושה זו לבין [[תאוות בצע]], חוסר [[אמפתיה]], [[אנוכיות]], וחוסר [[כבוד]].<ref name=":1" />
סיבות נוספות עשויות להיות [[נורמה|נורמות]] סביבתיות לגבי צדק, או לגבי חלוקת המשאבים, וחלק מגורמים הנובעים מ[[הבדלים בין-אישיים]].<ref>{{צ-ספר|שם=From Social Inequality to Personal Entitlement: the Role of Social Comparisons, Legitimacy Appraisals, and Group Membership|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0065260108601562|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=1994-01-01|עמ=293–355|כרך=26|מחבר=Brenda Major|שפה=en}}</ref> למשל, נמצא שדירוג גבוה בתחושת הזכאות קשור לתכונה של ייחוס עצמי<ref>כיצד האדם מייחס סיבות להתנהגות שלו עצמו, המטרה להבין את פעולותיו, מחשבותיו ורגשותיו.</ref> גבוה, כך שאנשים שלוקחים [[אחריות]] גבוהה יותר על המעשים שלהם, יטו לחוש בתחושת המגיע לי יותר מאחרים.<ref>{{צ-מאמר|שם=The construct validity of relative deprivation|קישור=https://www.semanticscholar.org/paper/The-construct-validity-of-relative-deprivation-Cook-Crosby/8572eeba7e54d19dc9f3ed36e61dd0dab777bff3|כתב עת=undefined|שנת הוצאה=1977|מחבר=T. Cook, F. Crosby, K. Hennigan}}</ref> בנוסף, במספר גדול של מחקרים נמצאו הבדלים בין-אישיים אלו קשורים לסגנונות אישיות כמו [[הפרעת אישיות נרקיסיסטית]]<ref>{{צ-מאמר|שם=The Narcissistic Personality Inventory: Alternative Form Reliability and Further Evidence of Construct Validity|קישור=https://doi.org/10.1207/s15327752jpa4502_10|כתב עת=Journal of Personality Assessment|שנת הוצאה=1981-04-01|עמ=159–162|כרך=45|doi=10.1207/s15327752jpa4502_10|מחבר=Robert Raskin, Calvin S. Hall}}</ref>, או [[אחריות חברתית]] פחותה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Narcissism, empathy and social desirability|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0191886991902538|כתב עת=Personality and Individual Differences|שנת הוצאה=1991-01-01|עמ=575–579|כרך=12|doi=10.1016/0191-8869(91)90253-8|מחבר=P. J. Watson, Ronald J. Morris}}</ref>
== ראו גם ==
| |||