מלחמת האזרחים האתיופית – הבדלי גרסאות

למלחמת האזרחים האתיופית ישנם מספר רב של גורמים שהחשוב שבהם הוא האתני. מאז [[איחוד האימפריה האתיופית]] על ידי הקיסר [[תוודרוס השני, קיסר אתיופיה|תוודרוס השני]] בתחילת [[המאה ה-19]] שהצליח לשים קץ לשלטון המצביאים המקומיים ב[[תקופת השופטים האתיופית]], האימפריה החלה לצבור כוח וממלכות רבות בתוך שבטחשטח המדינה כדוגמת [[שאווה]] ו[[גוג'אם]] החלו במסעות כיבושים דרומית לאזור חבש על מנת להסדיר את מרותם על האזורים בהם חיו שבטים שונים שאינם חבשים. האימפריה קיבלה תנופה כאשר ניצחה בקרבות רבים מספר מדינות שנחשבו לחזקות ממנה [[מצרים]] ו[[איטליה]] ניצחונות אלו השיבו את הדומיננטיות של האימפריה ל[[קרן אפריקה]] והיא הצליחה להשליט את מרותה על מדינות כגון אמירות [[הרר]] ו[[סולטנות אוסה]]. הממלכה החזקה ביותר באימפריה הייתה שאווה שהצליחה לכבוש שטחים רבים בייחוד אזורים רבים מ"[[ארץ גאלה]]" כדוגמת [[ארסי]] במהלך [[המירוץ לאפריקה]] האימפריה קיבלה תנופה נוספת וסיבות נוספות לכיבוש ובהתפשטות נוספת, עלייתו של הקיסר [[מנליק השני, קיסר אתיופיה|מנליק השני]] שכיהן קודם לכך כמלך שאווה הגבירה את קצב הכיבושים האתיופים. האימפריה חילקה את צבאה לשלוש אוגדות עיקריות: הראשונה בפיקודו של ראס מקונן הייתה אחראית על כיבושם של [[אוגדן]] ו[[בנישנגול]] השנייה על [[ממלכת קאפה]] והשלישית על [[בורנה]] כיבושים אלו מחקו ממלכות שלמות בדרום, מזרח ומרכז אתיופיה ומלכיהם הוצאו להורג באכזריות - ובכך אתיופיה נהפכה למדינה האפרקאית היחידה שהשתתפה באופן בלתי רשמי במירוץ לאפריקה.

במשך מרבית [[אימפריאליזם מודרני באפריקה|העהעידן היןםהקולוניאלסטי שרה מתה בברזילבאפריקה]] הצליחה אתיופיה לשמור על ריבונותה. תקופה קצרה יחסית שבה אתיופיה הייתה קולוניה התרחשה לאחר [[המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה|פלישת איטליה לשטחה]] כאשר [[קיסר אתיופיה|הקיסר]] המכהן [[היילה סלאסי]] הודח מכיסאו והחל לנהל התנגדות מזוינת מקומית לשלטון האיטלקי על ממלכתו מתחומי [[האימפריה הבריטית]]. במהלך תקופת הכיבוש אתיופיה סופחה ל[[מזרח אפריקה האיטלקית]] יחד עם [[אריתראה]] ו[[סומליה]] סבלה מ[[ביזה]] של אוצרות לאומיים, מעשי [[טבח]] המוניים וניסיונות חוזרים ונשנים של [[איטליה הפשיסטית]] לדכא את התרבות האתיופית. ב-[[5 במאי]] [[1941]], הקיסר הוחזר לשלטון בעזרת כוחות [[בעלות הברית]].