נרטולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) מ ויקיזציה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''נרטולוגיה''' (ב[[אנגלית]]: '''Narratology''') היא תורת חקר ה[[נרטיב|נרטיבים]] – כלומר, מחקר העוסק ב[[סיפור|סיפורים]] והאופן בו הם בנויים סביב קו ה[[עלילה]], [[דמות|דמויות]] ו[[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] נוספים.
באופן היסטורי, נרטולוגיה החלה עוד ב[[הפואטיקה|פואטיקה]] של [[אריסטו]], אשר טען בהקשר זה כי התכונה המהותית לסיפור היא: [[מימזיס]] – חיקוי פעולות. מכאן נובע שסיפור אינו סדר פעולות המתרחשות בעולם, אלא פעולות בעולם '''מיוצג'''. בפשטות, על סיפור להיות מסופר בדרך כלשהי, [[סובייקטיביות|סובייקטיבית]]. לפיכך, ה[[סובייקט]] המספר אותו לדוגמה בהקשר היסטורי, מתייחס לעובדות קיימות כחומר ביד היוצר והנרטיב
אחת התרומות המשמעותיות לנרטולוגיה מיוחסת ל{{קישור שפה|2=Vladimir Propp|3=ולדימיר פרופ}}. הלה ניסח ב־1928 את הכללים המשותפים ל[[אגדת עם|אגדות עם]] [[רוסיה|רוסיות]] בחיבורו: "[[מורפולוגיה של המעשייה]]". הכללים שניסח פרופ הורחבו ונבדקו מחדש על ידי ה[[סטרוקטורליזם|סטרוקטורליסטים]], ואלו למעשה מהווים את התרומה העיקרית לתחום זה. מאז ועד היום, עוסקת הנרטולוגיה בניסיון לחשוף ולתאר את הכללים העומדים בבסיס סיפורים באשר הם סיפורים, ואת האופן בו סיפורים מיוצגים בתחומים שונים. מלבד תרומתה המרכזית של הנרטולוגיה ל[[תורת הספרות]] והיסטוריה, היא גם חצתה גבולות לתחומים יישומים מאוד. תרומתה משמעותית למשל במתודולוגיה של [[מדעי החברה]], לדוגמה בסיפורי חיים, וגם בעולם הטיפולי בתהליכים שונים של [[פסיכותרפיה]].
| |||