דבורה הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת עיונים ==> עיונים בתקומת ישראל (תג) |
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 2 קישורים. תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד משימה למתחיל מוצע: הוספת קישורים |
||
שורה 43:
אחת השאלות הקרדינליות בשנות המדינה הראשונות הייתה דרך קליטתם של המוני העולים, שמשמעותה לא רק הכנת דיור ותעסוקה, אלא שיקולים כלכליים, ביטחוניים וערכיים. במחקר על התיישבות העולים ב[[נגב]] בעשור הראשון למדינה, בספר 'הגרעין והריחיים' (1998), מציגה הכהן מהלך שנראה אבסורדי באותם ימים של מחסור חמור באמצעי תחבורה: הקמת יישובים חקלאים של עולים בנגב, אזור שחון, שומם ברובו ומרוחק ממרכז הארץ. יתר על כן, באותו מהלך ביקשו להפוך את העולים יוצאי תימן, [[כורדיסטן]], [[הונגריה]] ואחרים, לא רק לעובדי אדמה, אלא גם לבני דמותם של אנשי [[נהלל]] ו[[כפר ויתקין]].
בספר העוקב אחר התפתחות מושבי העולים בנגב, מתוארים הקשיים בראשית דרכם, והתערותם של המתיישבים החדשים במקום חרף המכשולים הרבים. יתירה מזו, נוצר קשר הדוק בין העולים לוותיקים, וכך הומרצה צמיחתה של הנהגה מקומית, נציגות אותנטית של העולים, שהצליחה לתפוס מעמד במנהיגות [[תנועת המושבים]] לצדם של הוותיקים, ובהמשך צברה כוח פוליטי והיוותה החלוץ בהשתלבות העולים בהנהגה הישראלית בשלטון המקומי והלאומי.{{הערה|1=הגרעין והריחיים, עמ' 289-315.}} התפתחות שונה לחלוטין מזו שבעיירות הפיתוח בעשור הראשון.
==פרסומים==
=== בין ספריה ===
* "עולים בסערה, העלייה הגדולה וקליטתה בישראל, 1948-1953.", יד יצחק בן צבי, ירושלים 1994.
* "הגרעין והריחיים, התיישבות העולים בנגב בעשור הראשון למדינה." [[עם עובד]], תל אביב 1998.
* "תוכנית המיליון, תוכניתו של דוד בן-גוריון לעלייה המונית בשנים 1942- 1945", משרד הביטחון, ההוצאה לאור, תל אביב 1994.
* "שיטת "הקליטה הישירה" והשלכותיה: קליטה חברתית -תרבותית של העולים מחבר המדינות (בראשית שנות ה-90)." הוצאת [[מכון ירושלים לחקר ישראל]]. ירושלים, 1994.
| |||