סרטיפיקט – הבדלי גרסאות

#*A1 - בעלי הון שיוכלו להשקיע בארץ 1,000 [[לירה שטרלינג]] לפחות. (עד סוף 1937 היה אפשר לקבל סרטיפיקט בקונסוליה הבריטית בלי להמתין לאישור שלטונות ההגירה של המנדט). מכיוון שדובר בסכום כסף גבוה שלאדם מהשורה היה קשה לגייס, נתנו לעיתים המוסדות הציוניים ([[ההסתדרות הציונית]] ו[[הסוכנות היהודית]]) הלוואות ל[[יהודים]] מהגולה על מנת שיעמדו בתנאי התשלום וכך יכנסו בצורה חוקית לארץ ללא ניצול המכסה הרגילה.

#*A2 - גברים בעלי מקצועות חופשיים, שיכלו להוכיח שברשותם הון של 500 סטרלינג לפחות.

#*A3 - גברים בעלי מקצוע בעלי הון של 250 לירה שטרלינג לפחות, שמחלקת ההגירה העריכה שיש להם סיכוי רב להיקלט בשוק העבודה.

#*A4 - גברים שיכלו להוכיח כי הם בעלי הכנסה של 4 סטרלינג לחודש לפחות, שאינה הכנסה מעבודה ושהיו בעלי כישורי עבודה.

#*A5 - מי שברשותם 500 לירה שטרלינג פנויים להשקעה בשוק המקומי, בתחום שאינו מהווה תחרות בלתי הוגנת בעסקים קיימים, אישור מותנה על פי הערכת מחלקת ההגירה.

#*B1 - יתומים, שמוסדות בארץ הבטיחו את החזקתם עד שיוכלו לפרנס את עצמם.

#*B2 - אנשי דת שקיומם מובטח על ידי מוסד דתי או קהילה.

#*B3 - סטודנטים שהתקבלו למוסדות להשכלה גבוהה, בדרך כלל עם הבטחת מלגה כלשהי.

#סרטיפיקט מסוג C - לבעלי הכשרה מקצועית חיונית שקיבלו סרטיפיקט מסוג [[שדיול]].

#סרטיפיקט מסוג D - נועד לעולים התלויים בתושבי קבע (זכאי [[איחוד משפחות]], למשל) או בעולים מאחת מן הקטגוריות A,B,C. מספר העולים לא הוגבל אבל הקולט היה חייב להוכיח יכולת לפרנס את העולה שלא יפול למעמסה על הציבור.