ויקיפדיה

עופרה עופר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Leono (שיחה | תרומות)
1,753 עריכות
Leono (שיחה | תרומות)
1,753 עריכות
הרחבה, עריכה, עדכון, הוספת מקור
שורה 1:
{{סופר}}
'''עופרה עופר אורן''' (נולדה ב-[[4 ביולי]] [[1951]] ב[[תל אביב]]) היא [[סופר]]ת, [[משורר]]ת, [[בלוג]]רית, [[מתרגם|מתרגמת]] ו[[עורך|עורכת]] [[ישראל]]ית. לימדה אנגלית ב[[תלמה ילין (בית ספר)|בית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין]] ב[[גבעתיים]].
 
==ביוגרפיה==
נולדה בתל אביב וגדלה ביפו, שם התגוררה משפחתה בדירה במתחם "מחנה אריאל" (קבוצת מבנים ששימשה את מפקדת חיל האוויר בימי ראשית המדינה). למדה תחילה בבית ספר "ויצמן" ביפו, אך כאשר משפחתה עברה ל[[בסיס תל נוף]] עברה ללמוד בבית הספר שבמושב [[קדרון]] ובהמשך בתיכון מאוחד רחובות (תמ"ר, כיום תיכון ע"ש דה שליט). מכיתה י' עד י"ב למדה בבית הספר התיכון היהודי JFC {{אנ|JFS (school)}} ב[[לונדון]], שם שהתה משפחתה בשליחות. לאחר שובה ארצה שירתה כקצינה בחיל האוויר.
בוגרת החוג ל[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שם למדה גם משחק בחוג ל[[תיאטרון]].▼
 
▲עופר היא בוגרת החוג ל[[ספרות אנגלית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שם למדה גם ב[[החוג לקולנוע וטלוויזה|חוג לקולנוע]] בשנתו הראשונה ואחר כך משחק בחוג ל[[תיאטרון]]. כמו כן הוציאה שם [[תעודת הוראה]].
פרסמה עשרה ספרים וסיפוריה נכללו בשלוש [[אנתולוגיה|אנתולוגיות]]. תרגמה למעלה מארבעים ספרים, מרביתם [[פרוזה]], וערכה ספרים רבים. כמו כן פרסמה רשימות עיתונאיות וביקורות ספרים בכמה עיתונים ובהם: "[[ידיעות אחרונות]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[עולם האישה]]" ו"[[עיתון 77]]". מאז 2014 כותבת את ה[[בלוג]] "סופרת ספרים" ובו ביקורות על ספרים ועל סרטים ורשימות על סיפורם של שירים, על סיפורם של נאומים ועל חייהן של סופרות מפורסמות. בנעוריה הייתה [[כתב נוער|כתבת נוער]] ב"[[מעריב לנוער]]" ופרסמה עשרות רשימות, חלקן מ[[לונדון]], שם סיימה את לימודי התיכון.
 
במשך כארבעים שנים לימדה עופר אנגלית, הן במערכת האינטרנית (בין השאר ב[[תיכון בן צבי (קריית אונו)|"תיכון בן צבי"]] ב[[קריית אונו]] וב[[תלמה ילין (בית ספר)|בית הספר לאומנויות "תלמה ילין"]] ב[[גבעתיים]]) והן במסגרת האקסטרנית (ב"[[אנקורי (בית ספר)|אנקורי]]", ב[[תיכון לחמן]] וב[[מכון שחר]]). בשנות ההוראה הגישה עופר אלפי תלמידים לבחינות הבגרות באנגלית. עופר פרשה מהוראה בשנת 2015, בין השאר בגלל ביקורת שהייתה לה על תוכנית הלימודים באנגלית ודרישות [[משרד החינוך]].{{הערה|עופרה עופר אורן, "מדוע אני פורשת", ידיעות אחרונות, 10 במאי 2015, עמוד 11.}}
זכתה ב[[פרס ראש הממשלה ליצירה]] בשנת [[1994]] וב[[פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית|פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם]] בשנת [[2019]].
 
במקביל לעבודת ההוראה עסקה עופר, מאז [[1989]], גם בכתיבה, תרגום ועריכה של ספרים ואף הנחתה סדנאות כתיבה, בין השאר ב[[בית אריאלה]] ובמסגרת פרויקט "סיפור נולד" של משרד החינוך, שבו מנחים סופרים סדנאות כתיבה לתלמידים ביישובי הפריפריה.
== ההאשמה בגילוי עריות ==
 
ביצירותיה ובראיונות עיתונאיים איתה סיפרה כי הייתה קורבן לגילוי עריות מצד אביה, [[יוסף עופר (הרש)|יוסף עופר]], מראשוני חיל האוויר הישראלי.{{הערה|ענת מידן, "כנפיים שבורות." ידיעות אחרונות, מוסף "7 ימים", 28 בנובמבר 2003, עמ' 30–32, 77}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=SSKHmyuGWTQ ריאיון עם שירה פליקס בעקבות "יופי לי יופי לי", חלק א], [https://www.youtube.com/watch?v=v4bPj2XEALA חלק ב]}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=v_J8-b97Bt0 ריאיון עם עינב גלילי בעקבות "שירה והירושימה"]}} טענות אשר פורסמו לאחר פטירתו והוכחשו בעודו בחיים. לדבריה, מעשי ההתעללות היו משחר ילדותה וכללו אונס ומעשים מגונים על ידי אביה יוסף עופר, בנוסף להשפלות ואלימות פיזית ומילולית על ידי אביה ואמה גם יחד.{{הערה|[https://m.ynet.co.il/articles/s1h11acp8s היום אני כבר יודעת: לא אני המפלצת], באתר [[ynet]]{{כ}}, 20 בנובמבר 2022}}▼
מאז פרישתה מההוראה מתמקדת עופר בכתיבה, ובנוסף לפרוזה החלה לכתוב גם שירים. כמו כן מפעילה עופר מאז שנת 2014 [[בלוג]] בשם "סופרת ספרים", שבו היא מפרסמת ביקורות על ספרים ולעתים גם על סרטים וסדרות טלוויזיה. בבלוג יש גם פינות קבועות ("השיר של יום שלישי" ו"סוגרים שבוע עם ציטוט"). בעבר התפרסמו בו גם רשימות על סיפורם של שירים, על סיפורם של נאומים ועל חייהן של סופרות מפורסמות, רשימות שעלו במקביל גם באתר [[Xnet]].
 
עופר נשואה (בשלישית) ומתגוררת ב[[קריית אונו]]. יש לה בן ובת מנישואיה הקודמים ושישה נכדים.
 
==כתיבה ותרגום==
עופר החלה לכתוב כבר בימי נעוריה, ובמשך כמה שנים שימשה כ"כתבת נוער" בשבועון [[מעריב לנוער]], ופרסמה בו עשרות כתבות, מאמרים ושירים (בכלל זה במהלך התקופה שבה שהתה בלונדון).
 
ספרה הראשון של עופר, "הפרדת צבעים", שבו ארבע [[נובלה|נובלות]], יצא לאור בשנת 1989 וזכה לשבחי המבקרים,{{הערה|[[יהודית אוריין]], מצוטטת אצל [[אריאנה מלמד]], "אהבות המבקרים", בעיתון [[חדשות (עיתון)|חדשות]], 25 בספטמבר 1989, עמוד 31.}}{{הערה|[[בתיה גור]], "הפרדת צבעים", במוסף "תרבות וספרות" של עיתון [[הארץ]], 6 באוקטובר 1989.}}{{הערה|מרים קוץ, "אילו לוורונסקי הייתה כלבה", במדור "תרבות-ספרות-אמנות" של עיתון ידיעות אחרונות, 17 בנובמבר 1989, עמוד 22}} וכך היה גם עם פרסום הרומן הראשון שכתבה עופר, "דיבור עקיף", בשנת 1990.{{הערה|אריאנה מלמד, "כוחו של הייאוש", במוסף עיתון [[חדשות (עיתון)|חדשות]], 26 באוקטובר 1990, עמוד 35.}}{{הערה|[[אלי הירש]], "מקסימום קופצים ממגדל שלום", שבועון [[העיר]], 26 באוקטובר 1990, עמוד 59.}}{{הערה|[[חנה הרציג]], "ריאליזם מקומי", בעיתון [[הארץ]], 7 בדצמבר 1990, עמוד ב6.}}
 
▲ביצירותיהעד כה פרסמה עופר אחד עשר ספרים, וסיפוריה נכללו בשלוש [[אנתולוגיה|אנתולוגיות]]. בשניים מספריה ("שירה והירושימה" ו"יופי לי, יופי לי") ובראיונות עיתונאיים איתהחשפה סיפרהעופר כי הייתה קורבן לגילויל[[גילוי עריות]] מצד אביה, [[יוסף עופר (הרש)|יוסף עופר]], מראשוני חיל האוויר הישראלי.{{הערה|ענת מידן, "כנפיים שבורות.", ידיעות אחרונות, מוסף "7 ימים", 28 בנובמבר 2003, עמ'עמודים 30–32, 77}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=SSKHmyuGWTQ ריאיון עם שירה פליקס בעקבות "יופי לי, יופי לי", חלק א], [https://www.youtube.com/watch?v=v4bPj2XEALA חלק ב]}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=v_J8-b97Bt0 ריאיון עם עינב גלילי בעקבות "שירה והירושימה"]}} טענות אשר פורסמו לאחר פטירתו והוכחשו בעודו בחיים. לדבריה, מעשי ההתעללות היו משחר ילדותה וכללו אונס ומעשים מגוניםבנוסף על ידיהפגיעה אביההמינית יוסףהיא עופר,ספגה בנוסף להשפלותהשפלות ואלימות פיזית ומילולית על ידי אביהמאביה ואמה גם יחד.{{הערה|[https://m.ynet.co.il/articles/s1h11acp8s היום אני כבר יודעת: לא אני המפלצת], באתר [[ynet]]{{כ}}, 20 בנובמבר 2022}}
 
בספריה האחרים נגעה עופר במגוון נושאים ובהם היבטים של פרשת קסטנר (ברומן "מעקב"),{{הערה|{{הארץ|יובל אלבשן|הפצע של פרשת קסטנר לא מפסיק לדמם|1.2168273|19 בנובמבר 2013}}}} ההווי בבית ספר לאומנויות (ברומן הבלשי "רצח בבית הספר לאומנויות"),{{הערה|{{הארץ|עלית קרפ|"רצח בבית הספר לאמנויות": מי הרוצח? שאלה שולית|1.4236897|9 ביולי 2017}}}} ובחוויות נעורים (בספר "כמו עפיפון מנותק").
 
מאז שפרשה מההוראה מתמקדת עופר בכתיבת שירים. בראשית דרכה בתחום זה כתבה שירים בסגנון חופשי ורוב השירים הללו רוכזו בספר השירים הראשון שלה "מה המים יודעים על צמא". בשנים האחרונות מקפידה עופר על [[חריזה]] ועל [[משקל (שירה)|משקל]], ומרבית שיריה כתובים כ[[סונטה|סונטות]] או כ[[וילאנל|וילאנלים]]. שיריה פורסמו במוסף "תרבות וספרות" של עיתון [[הארץ]], בכתב העת [[הו!]], בכתב העת [[המוסך (כתב עת)|המוסך]], ב[[עיתון 77]], באתר "גלויה" ועוד.
 
בשנת [[2023]] פרסמה עופר לראשונה יצירה המשלבת סיפורת ושירה – הרומן "מה קרה להגר באילת?" מורכב מ-336 סונטות מוקפדות משקל וחריזה, שבהן מובאת מסכת חייה של צעירה שגדלה בבית אלים ומוחץ, ובורחת ממנו אל האלימות שבחוץ.{{הערה|[https://www.kinbooks.co.il/mh-qrh-lhgr-bailt.html עמוד הספר באתר הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת זמורה-ביתן]]}}
 
עופר תרגמה מאנגלית למעלה מארבעים ספרי [[פרוזה]], וערכה ספרים רבים. בין השאר תרגמה עופר יצירות של [[יצחק בשביס-זינגר]], [[גרהם גרין]], [[ג'ק לונדון]], [[ג'פרי ארצ'ר (סופר יליד 1940)|ג'פרי ארצ'ר]], ן[[קרול שילדס]]. כמו כן תרגמה לעברית סדרות לילדים ובני נוער.
 
בשנים האחרונות פרסמה עופר גם תרגומי שירים מאנגלית, תוך הקפדה על שמירת החריזה והמשקל שבשירים המקוריים. בין השאר היא פרסמה תרגומים לשיריהם של [[כריסטינה רוזטי]], [[ויסטן יו אודן|ו"ה אודן]] ו[[ג'רארד מנלי הופקינס]] וסונטות שכתבו [[ויליאם שייקספיר]] ו[[אליזבט בארט בראונינג]].
 
[[בשנות ה-90 של המאה ה-20|בשנות ה-90]] פרסמה עופר רשימות עיתונאיות וביקורות ספרים בכמה עיתונים ובהם: "[[ידיעות אחרונות]]", "[[דבר (עיתון)|דבר]]", "[[עולם האישה]]" ו"[[עיתון 77]]". כיום היא מפרסמת את רשימותיה וביקורות הספרים שלה בבלוג "סופרת ספרים".
 
==ספריה שראו אור==
שורה 19 ⟵ 41:
* "לשתות תה עם מלכת אנגליה", קובץ סיפורים, ([[ספריית מעריב]], [[1994]])
* "בגידות, כל מיני", קובץ סיפורים, ([[ביתן]], [[2000]])
* "שירה והירושימה", רומן, ([[ידיעות אחרונות]], [[2003]]){{הערה|{{הארץ|עמרי הרצוג|שירה חדשה / מחול האבק / מתרגש מהמלה בחורים / דובון אחר|1.946665|17 בפברואר 2004}}}}
* "יופי לי, יופי לי", רומן, ([[ידיעות אחרונות]], [[2006]])
* "מעקב", רומן, ([[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת זמורה-ביתן]], [[2013]]){{הערה|{{הארץ|יובל אלבשן|הפצע של פרשת קסטנר לא מפסיק לדמם|1.2168273|19 בנובמבר 2013}}}}; לטעימת קריאה מהספר יש ללחוץ [http://www.scribd.com/doc/142921989/מעקב-עופרה-עופר-אורן כאן]
* "רצח בבית הספר לאמנויות", רומן בלשי, (כנרת זמורה-ביתן, [[2017]]){{הערה|{{הארץ|עלית קרפ|"רצח בבית הספר לאמנויות": מי הרוצח? שאלה שולית|1.4236897|9 ביולי 2017}}}}
* "מה קרה להגר באילת?", רומן ב[[סונטה|סונטות]], (כנרת זמורה-ביתן, [[2023]])
 
שורה 73 ⟵ 95:
 
'''על כתביה'''
* {{הארץ|עמרי הרצוג|שירה חדשה / מחול האבק / מתרגש מהמלה בחורים / דובון אחר|1.946665|17 בפברואר 2004}}
* [[אריק גלסנר]] כותב על [http://www.macom.org.il/wp-content/uploads/2013/10/OfraOferReview231205.jpg "יופי לי, יופי לי"] ב[[מעריב]] (23 בדצמבר 2005)
* {{הארץ|יובל אלבשן|הפצע של פרשת קסטנר לא מפסיק לדמם|1.2168273|19 בנובמבר 2013}}
* {{הארץ|עלית קרפ|"רצח בבית הספר לאמנויות": מי הרוצח? שאלה שולית|1.4236897|9 ביולי 2017}}
* {{xnet|[[עופרה עופר אורן]]|מוציאה ספר שירים ומגלה את הסודות והסיפורים מאחורי הקלעים|5373178|18 באוקטובר 2018}}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/עופרה_עופר"