תיירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Ariel baleli (שיחה) לעריכה האחרונה של דולב |
אפשרות הצעות קישורים: נוספו 3 קישורים. |
||
שורה 27:
מרבית הלינות-85%, היו בבתי המלון השונים (12.5 מיליון לינות) ו-8% מן הלינות היו באירוח הכפרי (מעל מיליון לינות). עוד מיליון לינות היו ב[[אכסניה|אכסניות]] הנוער ו[[בית ספר שדה|בבתי ספר שדה]].
בחודש [[נובמבר]] 2006 היו 928,000 לינות של ישראלים בבתי מלון. בחודשים ינואר–נובמבר 2006 היו 11.5 מיליון לינות של ישראלים במלונות תיירות המהוים עליה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מנתוני ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ"ס]] עולה כי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2006 נרשמה עלייה של 12% בחישוב שנתי במספר הלינות של ישראלים. בחודשים יוני-אוגוסט נרשמה עלייה של 3% בחישוב שנתי. תפוסת החדרים בחודשים ינואר- נובמבר 2006 לעומת התקופה המקבילה אשתקד היו בדרום (68%) –בת"א (66%).
שורה 36:
[[קובץ:PikiWiki Israel 38170 Jaffe gate.jpg|ממוזער|אנשים המבקרים בשער יפו, ירושלים]]
מחקרים רבים מראים כי התיירות היא דבר מועיל ביותר לשגשוגה הכלכלי של [[עיר]]. התיירות מספקת מקורות [[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]] בעיר (מלונות, [[מסעדה|מסעדות]], מקומות בילוי). כמו כן היא תורמת להכנסת בתי העסק הקיימים בה. ערים תיירותיות ברחבי העולם כגון: [[ברצלונה]], [[ניו יורק]], [[פריז]] וכו' ידועות כערים שהתעשרו בשל התיירות הפורייה בהן.
==תיירות מנקודת המבט של סוכנות נסיעות==
שורה 51:
לפי הגדרת ארגון התיירות העולמי (UNWTO) תיירות בת-קיימא היא "תיירות המתחשבת באופן מלא בהשפעותיה הכלכליות, החברתיות והסביבתיות בהווה ובעתיד, ומתייחסת לצורכי המבקרים, התעשייה, הסביבה והקהילות המארחות. עקרונות הקיימות מתייחסים להיבטים הסביבתיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים של פיתוח התיירות, ויש ליצור איזון מתאים בין שלושת הממדים הללו כדי להבטיח את קיימותה של התיירות לטווח הארוך."<ref>{{צ-ספר|שם=Making Tourism More Sustainable - A Guide for Policy Makers (English version)|קישור=http://dx.doi.org/10.18111/9789284408214|מו"ל=World Tourism Organization (UNWTO)|שנת הוצאה=2005|ISBN=978-92-844-0821-4|מחבר=|מקום הוצאה=|עמ=11-12}}</ref>
כיום, קריטריוני ה-GSTC של [[המועצה העולמית לתיירות מקיימת]] משמשים כסטנדרטים העולמיים לקיימות בענף התיירות. הקריטריונים משמשים לחינוך והעלאת מודעות, קביעת מדיניות עבור עסקים וסוכנויות ממשלתיות, ובעיקר כבסיס להתעדה והסמכה. קריטריוני ה-GSTC הם תוצאה של מאמץ עולמי לפתח שפה משותפת בנושא קיימות בתיירות. הקריטריונים מחולקים לארבעה חלקים: (1) ניהול בר קיימא; (2) השפעות סוציו-אקונומיות; (3) השפעות תרבותיות; (4) השפעות סביבתיות (כולל צריכת משאבים, הפחתת זיהום ושימור [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] והנופים).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gstcouncil.org/|הכותב=|כותרת=Global Sustainable Tourism Council - GSTC|אתר=|תאריך=|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-12-29}}</ref>
==ראו גם==
| |||