משומד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
אין תקציר עריכה
שורה 8:
'משומד' הוא אדם שאינו שומר מצווה מסוימת או שאינו שומר מצוות כלל. מבחינים בין משומד לדבר מסוים, "משומד לדבר אחד", לבין משומד לכל המצוות, "משומד לכל התורה כולה". כמו כן קיימת הבחנה בין משומד שעובר על המצוות בגלל תאוותו, "משומד לתיאבון", לבין משומד שעובר על המצוות מכיוון שהוא כופר בהם, "משומד להכעיס".[https://web.archive.org/web/20160404191255/http://www.hashefa.co.il/article/9767.aspx]
 
על השאלה אם המשומד הוא [[יהודי]] או שאינו יהודי, הייתה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת [[רש"י]], המשומד הוא יהודי,{{הערה|שם=משפט|[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/1E8B07F9-07DB-4D7B-8C9E-34A0BD1F208E/26062/80meshumadim1.doc מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות], 21 באוקטובר 2010, [[משרד המשפטים]], המחלקה למשפט עברי}}, ולפיה נפסק ב[[שולחן ערוך]]: {{ציטוטון|ישראל מומר שקידש, קידושיו קידושין גמורים}}.{{הערה|{{שולחן ערוך|אבן העזר|מד|ט}}}} זו הייתה גם עמדתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".{{הערה|1=משה חיים אפרים בלאך, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28197&pgnum=24 הנחשב המשומד ליהודי], '''המאור''', חשון תשי"ח, עמ' 24-27.}} לעומת זאת, דעת ה[[רדב"ז]] שמעיקר הדין המשומד נחשב כ[[גוי]] לכל דבר,{{הערה|שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"}} ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה. לפי כל הדעות, אם המשומד [[חזרה בתשובה|יחזור בתשובה]], הוא יחזור להיות יהודי ללא צורך ב[[גיור]].
 
== ברכת למשומדים (למינים) ==
{{ערך מורחב|ברכת המינים}}
ב[[תפילת שמונה עשרה]] נאמר "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה...". במרבית נוסחי התפילה היום השתרש שינוי שנערך מאימת [[צנזורה על ספרים עבריים|הצנזורה הנוצרית]], ובמקום "משומדים" מופיעות המילים "מינים" או "מלשינים" ולעיתים שתיהן. המילים המקוריות מופיעות רק בנוסח [[האר"י]] ובנוסח התימני הבלדי.
 
==ראו גם==
שורה 20:
 
==לקריאה נוספת==
* משה ברוך לזבניק, '''המשֻמד, מסורת עם''', ורשה : [[הוצאת לוין אפשטין]], תרע"ד.
* יוסף ארן, "דיוקנו של יהודי משומד", '''[[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]]''' סז [10] (תשנ"ג), עמ' 55–59.
* [[נפתלי בן מנחם]], "יחזקאל הוגה", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' ס (תשכ"ז), עמ' 182–183.
* אסף תא-שמע ויחיאל שילה, "[https://asif.co.il/wpfb-file/20-pdf-22/ משומד לכל התורה ברמב"ם]", '''גלֻת''' ד (תשנ"ו), עמ' 291–295.
* "תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד", '''[[מוריה (כתב עת)|מוריה]]''' ו [י-יא] (תשל"ו), עמ' 4–12.
* "תשובת רבינו [[ישראל מברונא]] בעניין גט של משומד", '''מוריה''' ו [יב] (תשל"ו), עמ' 5–8.
*פרופ' [[נחום רקובר]], '''תקנת השבים''', מינוי משומד שחזר בתשובה לתפקיד [[שליח ציבור]], 266. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], 2007
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://web.archive.org/web/20170113113045/http://www.hashefa.co.il/home/artdetails.aspx?mCatID=68393&artID=9611 סוגיית מומר להכעיס] מאמרים ושיעורים באתר 'שפע'