אמין טריף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
השייח' אמין טריף היה, בין שאר תפקידיו, נציגה של העדה הדרוזית בפני שלטונות [[המנדט הבריטי]], אך הוא טען כי שלטון הבריטים בארץ-ישראל הוא זמני – עד שתקום מדינה יהודית. כבר בשנותיו הראשונות כראש העדה החל לשתף פעולה עם היהודים. בשנת [[1946]] עמד שייח' אמין בראש משלחת של מנהיגים דרוזיים מ[[ארץ ישראל]], מ[[לבנון]] ומ[[סוריה]] להשכנת שלום בין הפלגים הדרוזיים ב[[הר הדרוזים]] בתקופת [[המנדט הצרפתי על סוריה|המנדט הצרפתי]].
 
טריף הצליח לשמור על מעמדה המיוחד והנייטרלי של העדה הדרוזית בימי [[המרד הערבי הגדול]] בין השנים 1936–1939, וכן באירועים שקדמו ל[[הכרזת העצמאות]]. במהלך [[מלחמת העצמאות]] בשנת [[1948]] הצליח שייח' אמין להשאיר את הדרוזים ביישוביהם ולשכנעם לא לנטוש ליישובים אחרים או למדינות שכנות, וכן לא לשתף פעולה עם ערביי האזור בפעולותיהם נגד יישובים יהודיים. במדינת ישראל הוא הודה רבות לצה"ל ולראשי המדינה על העזרה לדרוזים, שאת מצבם בישראל הוא הגדיר כטוב מאשר במדינות ערב{{הערה|{{המשקיף||ראשי עדת הדרוזים מקבלים פני נציגי משרד הדתות|19481220|32}}{{ש}}{{דבר||חג הדרוזים - הפגנת אמונים לישראל|19490428|33}}{{ש}}{{הבוקר||הדרוזים בישראל מאושרים יותר מכל אחיהם בארצות האחרות"|19400426|55}}}}.
 
בשנת [[1949]], כחלק ממבצע שיקום המקומות הקדושים לדרוזים, נאבק נגד תביעות המוסלמים לבעלות על קבר [[נבי שועייב]]. בסיועם של השלטונות נשאר הקבר בבעלות ההקדש הדרוזי, ובשנת [[1964]] עבר הקבר רשמית לבעלות העדה ושם הדרוזים חוגגים את [[חג נבי שועייב]]. בשנת [[1950]] קיבל את אישור השלטונות להקים מועצה דתית דרוזית והעמיד עצמו בראשה. בשנת [[1957]] הצליח לשכנע את שר הדתות ודרכו את ממשלת ישראל להכיר בדרוזים כעדה עצמאית על פי החוק. בשנת [[1962]] קיבל אישור להקמת בית דין דתי דרוזי ובית דין דרוזי לערעורים וביקש להעמיד עצמו בראשו. בשנת [[1977]] היה בין אלו שהצליחו לשכנע את [[משרד החינוך]] להכיר במקצוע המורשת הדרוזית כמקצוע רשמי בתוכנית הלימודים בבתי הספר של המגזר, ואף הצליח לגרום למינויו של מפקח לנושא במשרד החינוך. כמו כן, פעל לסלילת כבישים ליישובים דרוזים והקמת אגף מיוחד ליולדות דרוזיות ב[[המרכז הרפואי לגליל|בית החולים בנהריה]].