אבן גולל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת הפרמטר הראשון בתבנית:רמב"ם לפרמטר שמי (תג)
שורה 8:
ב[[ארץ ישראל]], בקבורה מ[[תקופת בית ראשון]] נפוצות אבני גולל רבועות המותאמות כ"פקק" לפתח מערכת הקבר החצובה בסלע. גם כאשר אבן הגולל אינה קיימת בשטח ניתן לזהות שהמערה נאטמה באבן לפי סיתות שפת פתח המערה. מערות מסוג זה ניתן לראות במורדות [[סילואן|כפר השילוח]], מול [[עיר דוד]].
 
בקבורה מ[[תקופת בית שני]] ניתן למצוא אבני גולל עגולות הנעות על-גבי מסילה ואוטמות את הפתח. האבן הייתה גדולה וכבדה, כך שעל מנת להזיזה ממקומה נדרש מאמץ משותף של כמה אנשים, דבר שיועד להקשות על שודדים ונוודים. קברים עם אבני גולל כאלה ניתן לראות ב[[חורבת מדרס]], במערת קבורה שמורה ב"כביש [[ג'וערה]]" (6954), ליד הצטלבותו עם [[כביש 66]] וב[[קברי המלכים]] ב[[ירושלים]]. נפוצות אגדות אודות מנגנונים מיוחדים לגלילת אבני הגולל הכבדות, אולם לא נמצאו כל ממצאים המעידים על מנגנונים כאלה.[[File:Tombstone in the Midras Ruins (Israel).jpg|thumb|אבן גולל בקבר בסמוך ל[[חורבת מדרס]]]]פרט לחסימה פיזית מפני כניסת מזיקים, מטרה נוספת של אבן הגולל היא מניעת יציאת ה[[טומאה]]. ה{{משנה|אהלות|טו|ח|ט}} מלמדת שעצמים שונים יכולים לשמש כגולל לקבר על-מנת למנוע את יציאת הטומאה, אולם אבן אינה מקבלת טומאה ובכך יתרונה בנושא זה (ראו גם {{רמב"ם|טהרה|טומאת מת|ו|ספר=טהרה}}).
 
==שימוש באבני גולל לצורכי ביטחון==