שפות סלאביות דרומיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סלאבית כנסייתית עתיקה
ѣ
שורה 7:
בולגרית ומקדונית קרובות מאד אחת לשניה עד כדי כך שלדעת בלשנים רבים הן שפה אחת וההפרדה ביניהן פוליטית בלבד; זוהי הדעה הרווחת בבולגריה. לשתי השפות תכונות דקדוקיות משותפות המיוחדות רק להן בכל מכל השפות הסלאביות: בשתי השפות האלה קיים תווית [[יידוע]] שנצמדת לסוף מילה - <span dir="ltr">-ът/-та</span> בבולגרית ו־<span dir="ltr">-от/-та</span> במקדונית. תכונה דומה קיימת ב[[ניבים צפון-רוסיים]], אך בכל שאר השפות הסלאביות אין תווית יידוע בכלל. כמו־כן, בשתי השפות האלה, להבדיל משאר השפות הסלאביות לא קיימות ב[[יחסה|יחסות שם]] וצורה של [[שם הפועל]]. שתי השפות נכתבות באלפבית קירילי, אך במקדונית נוספו לו כמה אותיות. לעתים קרובות נשמעת טענה, כי הדבר נעשה על־ידי שלטונות יוגוסלביה כדי לקרב את המקדונית התקנית באופן מלאכותי לסרבו-קרואטית ובכך לתת לגיטימציה לשליטתה של יוגוסלביה בחבל זה.
 
[[סרבו-קרואטית]] הוא שם כולל לשפות המדוברות בקרואטיה, בוסניה, סרביה ומונטנגרו. לכולן תכונות דקדוקיות זהות וההבדלים ביניהן מצויים בעיקר בבחירתבאוצר מיליםהמילים ובהגיה של הצליל שהתפתח מהצליל הסלאבי העתיק שנכתב באות ѣ ("יאט") - e&rlm;, אךje&rlm; או ije&rlm;. למרות ההבדלים האלה, לרוב תושבי כל המדינות הללו מבינים אחד את השני רוב הזמן ללא צורך בתרגום ויש להןלשפות אלה תרבות משותפת של ספרות, קולנוע, מוזיקה וכיו"ב. בסרביה השפה הזו נכתבת באלפבית הקירילי והלטיני, בקרואטיה רק בלטיני ובבוסניה ומונטנגרו - בעיקר בלטיני, אך לעיתים גם בקירילי. בתקופת יוגוסלביה הסוציאליסטית סרבו-קרואטית הייתה אחת השפות הרשמיות של המדינה (בנוסף לסלובנית ומקדונית) והשפה הנפוצה בה, אך עם פירוק יוגוסלביה, החל גם תהליך של התרחקות, לעתים מלאכותית, בין השפות.
 
השפה ה[[סלובנית]] קרובה לסרבו-קרואטית בדקדוק ובאוצר המילים, אך לכל הדעות היא שפה נפרדת. יש לה מספר תכונות דקדוקיות ייחודיות, ביניהן מספר זוגי פרודוקטיבי, שאין בשום שפה סלאבית אחרת. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.