שאר כסות ועונה – הבדלי גרסאות

הרמב"ם <ref>משנה תורה הלכות אישות י"ג א'-ו'</ref> דן בשווי המלבושים שחייב לרכוש, כאשר גם כאן הכלל המנחה הוא "הכול לפי עושרו" - כלומר שהכלים צריכים להיות ביחס ישר לעושרו של האדם - אפילו כלי משי וזהב. גם כאן הוא קובע דרישות מינימום לעניים, שמתחתם זו עילה לגירושין: בגדים הראויים לה כפי המלבושים הממוצעים של אישה. בכלל כסותה הוא מחייב מדור (מעין בית מינימלי), רכישת כלים לשימושה, מיטה, כלי לישיבה, כלי אכילה ושתיה, ואף תכשיטים וכלי איפור.

הרמב"ם <ref>משנה תורה הלכות אישות י"ד א'</ref> קובע את הכלל "עונה האמורה בתורה - לכל איש ואיש כפי כוחו, וכפי מלאכתו." ולכן "בני אדם הבריאים הרכים והענוגים, שאין להם מלאכה שמכשלת כוחן, אלא אוכלין ושותין ויושבין בבתיהן - עונתן בכל לילה". מעבר לכך יש דירוג של מלאכות שגורמות לתדירות העונה להתארך, כאשר הארוכים ביותר הם מלחים שעונתם אחת לחצי שנה. לאישה זכות להטיל ווטו על הגבר לעבור למלאכה שמאריכה את תדירות העונה, למעט מקרה של מישהו שהחליט להפוך להיות תלמיד חכמים, שעונתם פעם בשבוע, מכיוון שלימוד ה[[תורה]] מתיש כוחו של אדם.