מבע משולב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
רבותיי, זה מבע משולב, ולא מה שכתבתם |
||
שורה 1:
'''מבע משולב'''
==הגדרה==
▲'''מבע משולב''' (או '''דיבור משולב''') הוא [[טכניקות ספרותיות|טכניקה ספרותית]] בה תודעתה של [[דמות ספרותית|דמות]] משתלבת בדיבורו של [[מספר (ספרות)|המספר]]. המבע המשולב יוצר עומק וריבוי רבדים בכך שהוא מאפשר לקורא לראות את המתואר מנקודת תצפית מורכבת. המבע המשולב התפתח בזרם הפסיכולוגי והוא מאפשר לקורא לצפות בדחפים, בפחדים ובצורת החשיבה של דמות.
המבע המשולב נמצא בין [[מבע ישיר|המבע הישיר]] (או הציטוט) ובין [[מבע עקיף|המבע העקיף]]. במבע הישיר משתמשים במילותיה של הדמות עצמה (למשל: "אני רעב כל כך," הוא חשב), במבע העקיף משתמשים במילותיו המדווחות של המספר (הוא חשב שהוא רעב מאוד). במבע המשולב משתמשים בדרך ביניים, הנראית כך: "כמה שהוא רעב".
המדווח (או הדובר) במבע המשולב הוא המספר, אך המבע מושפע מתודעתה של הדמות. במקום הדיווח החיצוני והאובייקטיבי יחסית, מוצגת עמדה פנימית למחצה.
==צורה וזיהוי==
* במבע המשולב משתמשים בגוף שלישי המתאר את הדמות, התואם את המבע העקיף.
* תיאורי הזמן תואמים את צורת המבע הישיר: אם הוא בהווה, כך יהיה גם המבע העקיף.
* פעמים רבות יוצג המבע המשולב עם "איתות אזהרה" המעיד על כניסה לתודעתה של הדמות (למשל, תיאור הדמות המביטה דרך החלון - ומעבר לתיאור מחשבתה: "הוא ישב על המעקה והביט מטה. כמה שהוא רעב.")
* לעיתים, תדמה השפה של המבע המשולב לשפת הדמות, אך לפעמים תהיה קרובה דווקא לשפת המספר.
==דוגמה==
'''מתוך "[[סיפור פשוט]]" ל[[ש"י עגנון]]:'''
"ישבה בלומה בבית קרוביה... יושבת לה בלומה בתוך כתלי ביתה והספר פותח לפניה פתחי עולם... מה נאה נר השבת בחדרה של בתולה צנועה בשעה שהיא נינוחית מיגיעתה וקוראת בספר. חייכם שאין לבלומה נאכט להתדיין עם מזלה."
בראשית הפרק מתוארת בלומה בקוראה את הספר, ולאחר מכן עובר המספר לתאר את מחשבותיה. הסימן הראשון לכך הוא המעבר לזמן הווה במשפט השני שבציטוט (במקור מופיע בראש הפסקה הבאה). ניתן לראות שבלומה מתוארת בגוף שלישי, למרות שהדברים הנאמרים הם לכאורה מפיה. כמובן שהמספר הוא המנסח בלשונו את החולף בתודעתה של בלומה.
בדוגמא זו, משתמש עגנון במבע המשולב כאמצעי לאירוניה, כאשר הוא נצמד לתודעתה המושפלת של בלומה.
[[קטגוריה:ספרות]]
| |||