הבדלים בין גרסאות בדף "מבע משולב"

נוספו 1,738 בתים ,  לפני 14 שנים
רבותיי, זה מבע משולב, ולא מה שכתבתם
(רבותיי, זה מבע משולב, ולא מה שכתבתם)
'''מבע משולב''' (אוהוא '''דיבוראחד משולב''')מסוגי המבע בספרות. המבע המשולב הוא [[טכניקות ספרותיות|טכניקה ספרותית]] בה תודעתהדיווחו החיצוני של [[דמותהמספר ספרותית|דמות]]על משתלבת בדיבורודבריה של [[מספרדמות (ספרות)|המספר]]משלב פריטים מתודעתה. המבע המשולב יוצר עומק וריבוי רבדים בכך שהוא מאפשר לקורא לראות את המתואר מנקודת תצפית מורכבת, תוך ביקורת של המספר. המבע המשולב התפתח בזרם הפסיכולוגי והוא מאפשר לקורא לצפות בדחפים, בפחדים ובצורת החשיבה של דמות.
 
==הגדרה==
'''מבע משולב''' (או '''דיבור משולב''') הוא [[טכניקות ספרותיות|טכניקה ספרותית]] בה תודעתה של [[דמות ספרותית|דמות]] משתלבת בדיבורו של [[מספר (ספרות)|המספר]]. המבע המשולב יוצר עומק וריבוי רבדים בכך שהוא מאפשר לקורא לראות את המתואר מנקודת תצפית מורכבת. המבע המשולב התפתח בזרם הפסיכולוגי והוא מאפשר לקורא לצפות בדחפים, בפחדים ובצורת החשיבה של דמות.
המבע המשולב נמצא בין [[מבע ישיר|המבע הישיר]] (או הציטוט) ובין [[מבע עקיף|המבע העקיף]]. במבע הישיר משתמשים במילותיה של הדמות עצמה (למשל: "אני רעב כל כך," הוא חשב), במבע העקיף משתמשים במילותיו המדווחות של המספר (הוא חשב שהוא רעב מאוד). במבע המשולב משתמשים בדרך ביניים, הנראית כך: "כמה שהוא רעב".
המדווח (או הדובר) במבע המשולב הוא המספר, אך המבע מושפע מתודעתה של הדמות. במקום הדיווח החיצוני והאובייקטיבי יחסית, מוצגת עמדה פנימית למחצה.
 
==צורה וזיהוי==
==צורתה של הטכניקה==
* במבע המשולב משתמשים בגוף שלישי המתאר את הדמות, התואם את המבע העקיף.
מבע משולב הוא לעולם לא [[ציטוט]] מדויק של הדמות. הדוגמה, הוא חשב: "כמה שאני רעב", היא ציטוט מדויק לכן אינה מבע משולב. לעומת זאת, "ריחם העמום של המעדנים שיכרו את רוחו" היא דוגמה למבע משולב כיוון, שהרעב של הדמות מחלחל לתוך דברי המספר.
* תיאורי הזמן תואמים את צורת המבע הישיר: אם הוא בהווה, כך יהיה גם המבע העקיף.
* פעמים רבות יוצג המבע המשולב עם "איתות אזהרה" המעיד על כניסה לתודעתה של הדמות (למשל, תיאור הדמות המביטה דרך החלון - ומעבר לתיאור מחשבתה: "הוא ישב על המעקה והביט מטה. כמה שהוא רעב.")
* לעיתים, תדמה השפה של המבע המשולב לשפת הדמות, אך לפעמים תהיה קרובה דווקא לשפת המספר.
 
==דוגמה==
לעיתים המבע המשולב הוא לא רק בתוכן הטקסט אלא גם בצורתו, למשל אצל [[ש"י עגנון]], שנחשב מגדולי הכותבים הפסיכולוגים, לעיתים תכופות השפה של אחת הדמויות משתלבת עם שפת הדובר ובכך ברור שנקודת המבט היא [[סובייקטיבי|סובייקטיבית]]. אצל עגנון כמעט כל מה שאנחנו למדים על הפסיכולוגיה של הדמויות אנו למדים דרך הדיבור המשולב.
'''מתוך "[[סיפור פשוט]]" ל[[ש"י עגנון]]:'''
"ישבה בלומה בבית קרוביה... יושבת לה בלומה בתוך כתלי ביתה והספר פותח לפניה פתחי עולם... מה נאה נר השבת בחדרה של בתולה צנועה בשעה שהיא נינוחית מיגיעתה וקוראת בספר. חייכם שאין לבלומה נאכט להתדיין עם מזלה."
 
בראשית הפרק מתוארת בלומה בקוראה את הספר, ולאחר מכן עובר המספר לתאר את מחשבותיה. הסימן הראשון לכך הוא המעבר לזמן הווה במשפט השני שבציטוט (במקור מופיע בראש הפסקה הבאה). ניתן לראות שבלומה מתוארת בגוף שלישי, למרות שהדברים הנאמרים הם לכאורה מפיה. כמובן שהמספר הוא המנסח בלשונו את החולף בתודעתה של בלומה.
בדוגמא זו, משתמש עגנון במבע המשולב כאמצעי לאירוניה, כאשר הוא נצמד לתודעתה המושפלת של בלומה.
 
 
[[קטגוריה:ספרות]]
4,222

עריכות