פוזיטיביזם לוגי – הבדלי גרסאות

'''פוזיטיביזם לוגי''' הוא זרם ב[[פילוסופיה של המדע]] שנוצרוב[[פילוסופיה של הלשון]]. זרם זה נוצר ב[[אוסטריה]] בתחילת [[המאה ה-20]], על- ידי [[החוג הווינאי]] שבראשו עמד [[מוריץ שליק]]. אנשי החוג טענו שמרבית הפילוסופיות שנכתבו עד אז היו שגויות מיסודן ואף חסרות משמעות במובן החמור ביותר, כי לא הסתמכו על מידע המגיע מה[[חושים]]. האסכולה ביקשה לנסח [[משפטי פרוטוקול]] הנובעים ישירות מהתנסות חושית וידע אמפירי, ועליהם לבנות פילוסופיה חדשה.

הפוזיטיביזם הלוגי הגדיר קריטריונים ברורים ליצירת משפטי פרוטוקול, וקבע שכל משפט שאינו עומד בקריטריונים אלה הינו חסר משמעות. רק קביעות המבוססות על [[תצפית אמפירית]] הן בעלות משמעות, ובמשתמע כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, כוללובמיוחד קביעות [[מטאפיזיקה|מטאפיזיות]] הוא חסר משמעות - משפט סרק, תוצר לוואי של השפה, ולא אובייקט בעל ממשות שניתן להתייחס אליו.

היסטורית, נעשתה חלוקה לשלושה סוגי טענות, אך ניתן גם לבטאה בדיכוטומיותב[[דיכוטומיה]] (דו- מצבית) שלהבאה:

* כלל המשפטים במדעי הטבע.

* משפטים אנליטים.

הגם שהן אלה והן אלה נחשבים לבעלי מובן, המשפטים שונים מהותית. בעוד שכלל המשפטיםמשפטי במדעימדעי הטבע מבטאים (או נכשלים בביטוי) מצב דברים בעולם, הרי המשפטים האנליטים אמיתיים (או שקריים) רק בגלל מבנם ואינם אומרים דבר על המציאות (לדוגמה: ב[[משולש]] יש שלוש [[צלע (גאומטריה)|צלעות]]). ככלל, נוסחאות המתמטיקה והלוגיקה אינן טענות עובדתיות, אלא רק משמשות לטרנספורמציה של טענות כאלו.

רצף המלים '''"קיסר הוא וגם"''' נוצר באופן הנוגד את כללי התחביר, הדורשים שאת העמדה השלישית לא תתפוס [[קוניונקציה]] ("וגם"), אלא [[נשוא]], כלומר [[שם עצם]] (של חפץ) או [[שם תואר]]. רצף המלים '''"קיסר הוא [[גנרל]]"''', למשל, נוצר בהתאם לחוקי התחביר. זוהי דומאדוגמא לביטוי תקין לחלוטין. לעומתו, המשפט: '''"קיסר הוא מספר ראשוני"''' כבעל אותו מבנה דקדוקי, נכון תחבירי. ויחדיחד עם זאת , הואזהו משפט חסר משמעות.