הסכסוך הביזנטי-גאורגי – הבדלי גרסאות

{{הסכסוך הביזנטי-גאורגי}}

'''הסכסוך הביזנטי-גאורגי''' של [[המאה ה-11|המאה האחת עשרה]] מתייחס לסכסוך שמקורו בויכוח על ירושה [[דוד השלישי קורופלאטס|דוד השלישי]], שהוכרח להכריז על הביזנטים כיורשיו.

 

 

== מלחמת גיאורגי הראשון כנגד בסיליוס השני ==

בשנת [[1014]], פולש [[גיאורגי הראשון מלך גאורגיה|גיאורגי הראשון]] ל[[טאו (מחוז היסטורי)|טאו]], כשכוחותיו מתוגברים במתנדבים [[ארמניה|ארמנים]]. [[בסיליוס השני בולגרוקטונוס|בסיליוס השני]], בהיותו טרוד במלחמה כנגד ה[[האימפריה הבולגרית|בולגרים]], שלח צבא שיגרש את הגאורגים. הצבא הוכה באופן מכריע, אבל [[הצי הביזנטי|צי המלחמה הביזנטי]] כבש את נמלי ה[[ממלכת הכוזרים|כוזרים]] בעורף, כלומר עד לצפון-מערב מאיזור השליטה הגאורגית. לאחר שכיבוש בולגריה הושלם בשנת [[1018]], החלו ההכנות למערכה הגדולה מול הגאורגים, כאשר בראשונה חיזקו מחדש את המבצר [[תאודוסיופוליס]]. בסתיו [[1021]] יצא בסיליוס עם צבא גדול מתוגבר ב[[המשמר הורנגי|משמר הורנגי]], ותקף את הגאורגים ובעלי בריתם הארמנים, כשהם כובשים את [[פאסיאן]] ודוחפים את הגאורגים אל מעבר לטאו לתוככי [[הממלכה הגאורגית]]. המלך גיאורגי, בנסיגתו, שורף את העיר [[אולתיסי]] בכדי שלא תיפול בידי הביזנטים, ומתמקם בעיר [[קולה (מחוז היסטורי)|קולה]] ([[גאורגית]]: კოლა, [[תורכית]]: Göle).

 

 

== מרידות ליפריט הרביעי דוכס קלדקארי ==

עם מותו של אביו, בשנת [[1025]], חוזר [[בגרט הרביעי מלך גאורגיה|בגרט]] לביתו בכדי לרשת את כסהמלוכה. אולם הוא נתקל בחבורת אצילים בעלת עוצמה, שסירבו להכיר בו כיורש, וכשליט הממלכה, והזמינו, בשנת [[1028]], את [[הצבא הביזנטי]], להשתלט על הממלכה. הביזנטים פלשו לאיזורי הספר של [[הממלכה הגאורגית]] וכיתרו את [[מצודת קלדקארי]], מצודת מפתח ב[[:קטגוריה:גאורגיה: מחוזות היסטוריים|מחוז ההיסטורי]], [[תריאלתי]] (מקום מושבה הראשון של [[דוכסות קלדקארי]]), אבל לא הצליחו לכבוש אותה ונסוגו ל[[שוושתי]] (შავშეთი). ה[[בישוף]] המקומי, "סבא מטבטי", אירגן הגנה מוצלחת על האיזור, כשהוא מכריח את הביזנטים לשנות את הטקטיקה. ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר]] [[קונסטנטינוס השמיני]] שלח את דמטרה מארטאנוג'י, הנסיך הגאורגי הגולה, דודנו של בגרט, שהיה מוכר על חוגים נרחבים כטוען לגיטימי לכתר, לקחת את כס המלוכה בכוח. אירוע זה היה המאיץ למרידה כנגד בגרט וה[[עוצר (שליט)|עוצרת]], [[מרים מוספוראקאן]] <REF>'''[[מרים מוספוראקאן]]''' - היא אימו של [[בגרט הרביעי מלך גאורגיה|בגרט הרביעי]] וביתו של [[סנקרים השני מלך וספוראקאן|סנקרים השני]] מלך [[ארמניה]]</REF>. ב-[[15 בנובמבר]] [[1028]], מת קונסטנטינוס, ויורשו [[רומנוס השלישי]] הוציא את צבאו מגאורגיה. המלכה מרים ביקרה ב[[קונסטנטינופול]] בשנת [[1029]] או [[1030]], וניהלה משא ומתן על [[הסכם שלום]] בין הממלכות. למתן תוקף להסכם נישאת אחייניתו של ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר החדש]], הלן, לבגרט, ומובטח לו התואר הביזנטי, "קורופלאטס", והכרה בו כ"מלך ה[[גאורגים]] וה[[אבחזים]]". הלן נפטרה זמן קצר לאחר מכן ב[[כותאיסי]], ובגרט נישא לנסיכה ה[[אלאנים|אלנית]], [[בורנה מאלניה]], אחותו של [[צאר]] <REF>שליטי [[ממלכת אלניה]], שהתקיימה ב[[צפון אוסטיה - אלניה|צפון אוסטיה]], נקראו בתואר "[[צאר]]"</REF> [[ממלכת אלניה]], [[דורגולל הגדול]]. מותה של אישתו הראשונה הביא בעצם גם לסופה של ההתקרבות הקצרה בין הממלכה הגאורגית לאימפריה הביזנטית.