יום ליקוט עצמות – הבדלי גרסאות

 

===המקור ההלכתי===

ב[[משנה]] ב[[מסכת]] [[מועד קטן]] (פרק א, משנה ה) נחלקו ביניהם ה[[תנאים]] האם מותר ללקט עצמות ב[[חול המועד]]. [[רבי מאיר]] סבר שהדבר מותר "מפני ששמחה היא לו". כלומר ליקוט העצמות הוא מאורע משמח ולכן מותר לעשותו בתקופה [[שמחה]], בחול המועד. לעומתו, [[רבי יוסי]] סבר שליקוט העצמות הוא מאורע של [[אבלות]] ולכן אין לעשותו בימי חול המועד.

ה[[הלכה]] נפסקה כרבי יוסי וביום ליקוט עצמות יש לנהוג מנהגי [[אבלות]] מסוימים.

 

===רקע היסטורי===

 

בתקופה שלאחר [[מלחמת השחרור]] נאספו עצמות [[חלל|חללי]] [[כפר עציון]] ועצמות חללי [[לטרון]] ומקומות נוספים והובאו לקבורה. ביום הבאתם לקבורה נהגו קרובי החללים מנהגי אבלות כמתחייב מיום ליקוט עצמות. גם בביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] נזקקו חלק ממפוני הגוש להלכה זאת. [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודי]] ש[[גוש קטיף]] פונה וגופות הנפטרים הובאו לקבורה מחודשת ב[[הר הזיתים]]. ביום הוצאת המתים מקברם נהגו קרובי הנפטרים מנהגי [[אבלות]] המתחייבים מליקוט העצמות.