יום ליקוט עצמות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mobshovi (שיחה | תרומות)
חובבשירה (שיחה | תרומות)
תמונה
שורה 2:
 
===המקור ההלכתי===
[[תמונה:Ossuary Hecht Museum.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אוסף [[גלוסקמא]]ות ב[[מוזיאון הכט]] ב[[אוניברסיטת חיפה]]]]
 
ב[[משנה]] ב[[מסכת]] [[מועד קטן]] (פרק א, משנה ה) נחלקו ביניהם ה[[תנאים]] האם מותר ללקט עצמות ב[[חול המועד]]. [[רבי מאיר]] סבר שהדבר מותר "מפני ששמחה היא לו". כלומר ליקוט העצמות הוא מאורע משמח ולכן מותר לעשותו בתקופה [[שמחה]], בחול המועד. לעומתו, [[רבי יוסי]] סבר שליקוט העצמות הוא מאורע של [[אבלות]] ולכן אין לעשותו בימי חול המועד.
ה[[הלכה]] נפסקה כרבי יוסי וביום ליקוט עצמות יש לנהוג מנהגי [[אבלות]] מסוימים.
שורה 18 ⟵ 20:
 
===רקע היסטורי===
הסיבה לצורת ה[[קבורה]] הדו שלבית הזאת היא שבתקופה הראשונה היו ממתינים עד שיתעכל הבשר מגופת הנפטר/ת. לאחר התעכלות הבשר, ולאחר שמגופת המת נשארו רק העצמות, היו אוספים את העצמות ומעבירים אותם אל [[ארון קבורה|ארונות קבורהגלוסקמא]]ות בהםבהן היתה נקברת הגופה. ארון הקבורה היה נטמן ב[[אדמה]] או ב[[מערה]] ובכך היה בא אל סופו תהליך קבורת הנפטר/ת. מטבע הדברים כשפסק המנהג לקבור את הנפטר/ת באופן דו שלבי פחת השימוש בהלכה של יום ליקוט עצמות. למרות זאת הלכה זאת מצויה בשימוש גם בימינו אנו.
 
בתקופה שלאחר [[מלחמת השחרור]] נאספו עצמות [[חלל|חללי]] [[כפר עציון]] ועצמות חללי [[לטרון]] ומקומות נוספים והובאו לקבורה. ביום הבאתם לקבורה נהגו קרובי החללים מנהגי אבלות כמתחייב מיום ליקוט עצמות. גם בביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] נזקקו חלק ממפוני הגוש להלכה זאת. [[בית קברות|בית הקברות]] ה[[יהודי]] ש[[גוש קטיף]] פונה וגופות הנפטרים הובאו לקבורה מחודשת ב[[הר הזיתים]]. ביום הוצאת המתים מקברם נהגו קרובי הנפטרים מנהגי [[אבלות]] המתחייבים מליקוט העצמות.