לייפהאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עריכת ההקדמה: תיקון קישור
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי;
שורה 14:
 
==ההתחלה==
הלהקה הוקמה על ידי הזמר והגיטריסט [[ג'ייסון וייד]], יחד עם שניים מחבריו: סרגיו האנדרד ([[גיטרה בס|גיטרת בס]]) וג'ון פאלמר ([[מערכת תופים|תופים]]), בשנת [[2000]]. כעבור זמן קצר צורפו ללהקה שניים נוספים: קולין היידן ([[גיטרה]]) וארון לורד. ג'ייסון וייד היה בן 15 כשחבר הפגיש בינו לבין המפיק המוזיקלי רון אניאלו, אשר עזר לג'ייסון לרכוש את השכלתו המוזיקלית. בעקבות זאת הוציא ג'ייסון [[מיני-אלבום]] בשם "Diff's Lucky Day", בו הקליט הקלטות דמו במטרה למכור אותו בהופעות ולעניין חברות תקליטים בכדיכדי להשיג חוזה הקלטות. מיני-אלבום זה הוא למעשה אלבום בלתי רשמי של לייפהאוס, שכן חברי הלהקה היו שותפים יחד עם וייד בהקלטת המיני-אלבום. "Diff's Lucky Day", אשר יצא בהוצאה מוגבלת הפתיע את כולם כשהחל להימכר במאות עותקים באתר המכירות הפומביות [[אי ביי]] (eBay). כך החלה הלהקה לצבור פופולריות, שהביאה, בסופו של דבר, לחוזה הקלטות בחברת התקליטים "DreamWorks Records".
 
==קריירה מוזיקלית==
בשנת [[2000]] נכנסו חברי הלהקה ל[[אולפן הקלטות]] בכדיכדי להקליט את אלבום הסטודיו הראשון שלהם. חמישה מ- 12 שירי המיני-אלבום "Diff's Lucky Day" עברו עיבוד מחודש ונכנסו לאלבום הבכורה של לייפהאוס, הנקרא "No Name Face". האלבום יצא לחנויות בארצות הברית ב- [[31 באוקטובר]] [[2000]] וזכה להצלחה רבה במצעדי המכירות בארצות הברית בזכות הלהיט הראשון שיצא מהאלבום, "[[Hanging by a Moment]]", שזכה להצלחה עצומה והגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים השנתי של [[בילבורד]], זאת למרות שהסינגל עצמו הגיע למקום השני בלבד במצעד. כמו כן, היה זה ללהיט המושמע ביותר בתחנות הרדיו בארצות הברית בשנת [[2001]]. "No Name Face" הגיע למקום השישי במצעד האלבומים האמריקני ונמכר במעל ל- 2 מיליון עותקים בארצות הברית.
 
זמן קצר לאחר צאת אלבומם הראשון נטשו את הלהקה שלושה מחבריה, כך שוייד והאנדרד היו לשניים היחידים מההרכב המקורי. את המתופף ג'ון פאלמר החליף ריק וולסטנהולם, אחיו של [[גיטריסט]] להקת [[דה קולינג]] לשעבר, שון וולסטנהולם.
שורה 23:
אלבומם השני יצא ב[[ספטמבר]] [[2002]] ונקרא "Stanley Climbfall". האלבום יצא לחנויות לאחר מסע הופעות ממושך בעקבות האלבום "No Name Face". למרות ששירי אלבום זה היו בעל סגנון דומה לשירי האלבום הקודם, אלבום זה זכה להצלחה בינונית, אף על פי שגם אלבום זה נכנס ל- TOP 10 של מצעד האלבומים האמריקני.
 
ב[[אפריל]] [[2004]] הכריז סרגיו האנדרד כי הוא עוזב את הלהקה, בכדיכדי לקדם פרויקטים אישיים.
 
לקראת התחלת ההקלטות על אלבומם השלישי צורף ללהקה [[גיטרה בס|נגן בס]] קנדי בשם בריס סודרברג. השלושה הקליטו את האלבום "Lifehouse", שיצא ב[[מרץ]] [[2005]], שהיה שונה משני קודמיו: ה[[גיטרה חשמלית|גיטרות החשמליות]] הרועשות והקצב הקליט שאפיין את שני האלבומים הראשונים, הוחלפו בקצב איטי וב[[טון (מוזיקה)|טון]] מלנכולי. מאלבום זה הגיע הלהיט המצליח "You and Me" למקום החמישי במצעד [[בילבורד]] האמריקני, והצליח לשחזר את הצלחת "Hanging by a Moment" בכך ששהה במצעד Hot 100 של [[בילבורד]] במשך 62 שבועות (7 שבועות בלבד פחות מהשיא). בנוסף, "You and Me" הופיע בפסקול סדרת הטלוויזיה "[[סמולוויל]]".