אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; מסוים; מדויק; להימנע; טורקי;
שורה 1:
{{תבנית:היסטוריה של תורכיהטורקיה}}
[[התרבות ההלניסטית|העידן ההלניסטי]] נפתח בסוף [[המאה ה-4 לפנה"ס]], עם תחילת מסעות [[אלכסנדר הגדול]], מלך [[מוקדון]], בצפון [[יוון]] ודרום [[מקדוניה]] של היום, לכיבוש [[הממלכה האחמנית]] הפרסית, ועם הכרעתה תוך כמה שנים. המושג שנטבע על ידי ההיסטוריון [[יוליוס ולהאוזן]] מתייחס להפצת התרבות היוונית אל הארצות הלא יווניות שנכבשו על ידי אלכסנדר הגדול, ולאיחודה של האימפריה החדשה תחת תרבות אחת שעירבה יסודות [[הלנים]] עם אלה של תרבויות המזרח התיכון ו[[אסיה]]. ב[[אסיה הקטנה]] רווחה התרבות היוונית לצידה של התרבות הפרסית עוד לפני בואו של אלכסנדר הגדול, ושתי אלה התערבבו בירושות [[חתים (עם)|חתיות]] ואחרות מימים ימימה.
 
שורה 6:
==כיבוש אסיה הקטנה בידי אלכסנדר הגדול==
[[תמונה:MacedonEmpire.jpg|ימין|ממוזער|250px|האימפריה של אלכסנדר הגדול]]
הסיבות המדוייקותהמדויקות לשאיפתו של אלכסנדר הגדול לצאת למסע לכיבוש האימפריה הפרסית נתונות לספקוציות. יש שטענו כי האמין בשליחות אלוהית לאיחוד העולם אשר הוטלה עליו, ויש שסברו כי היה מגלומן ותו לא. השערות אחרות טענו כי דובר ב"מסע נקמה בפרסים" בשל העוולות שחוללו ב[[יוון]] בעת [[מלחמת פרס-יוון]], או בשל רצח אביו, [[פיליפוס השני]], שהושלך באופן רשמי לפתחם.
 
בשל נחיתות הצי של אלכסנדר, שהורכב מכ-160 ספינות והיה צפוי להתמודד נגד מאות ספינות [[פיניקים|פיניקיות]] ואחרות שעמדו לשירותו של הצבא הפרסי, בחר אלכסנדר להפנות את תשומת לבו לקרבות היבשתיים ולנשל את הפרסים מציים על ידי כיבוש נמליהם. בנוסף לכך חשש אלכסנדר מפלישה של שבטים [[תראקיה|תראקים]] מצפון ומהתמרדות של ערי יוון, וכן ביקש לסיים את המערכה בהקדם בשל עלותה הכספית. המפקד הפרסי ממנון הציע לסבך את אלכסנדר במלחמת גרילה ופשיטות קטנות, ואף להמריד את ערי יוון כנגדו תוך משיכתו למערכה ארוכה ומייגעת, אולם הפרסים לא שמעו להצעותיו וביקשו להכניע את אלכסנדר במלחמה מסורתית.
שורה 13:
 
[[תמונה:Battle of Issus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קרב איסוס מתוך פסיפס אלכסנדר: אלכסנדר הגדול משמאל ודריווש השלישי מימין]]
הקרב המשמעותי הראשון בין צבאו של אלכסנדר הגדול לצבא הפרסי היה [[קרב גרניקוס]] שהתחולל בשנת 334 לפנה"ס במישור טרואד, סמוך לאתר העיר [[טרויה]] בצפון מערב תורכיהטורקיה של ימנו. ניצחונו בקרב זה, סייע לאלכסנדר לבסס את שלטונו בכל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, ולהגיע עד [[שערי קיליקיה]] בכניסה הצפונית ל[[מישור צ'וקורובה]] (Çukurova), סמוך לעיר [[אדנה]] של ימנו.
 
בחודש נובמבר של שנת 333 לפנה"ס, אסף [[דריווש השלישי]], מלך פרס, את הצבא הפרסי והדביק את אלכסנדר ליד נהר איסוס, סמוך לעיר [[איסכנדרון]] (İskenderun) שבדרום תורכיהטורקיה של ימנו. דריווש השלישי לא שמע לעצת יועציו ופתח בקרב בשטח הררי שלא התאים לניצול היתרון המספרי ממנו נהנה. [[קרב איסוס]] בו נחל הצבא הפרסי תבוסה מוחלטת, היה הקרב האחרון שהתקיים על אדמת תורכיהטורקיה של ימנו, וכיבוש אסיה הקטנה כולה (למעט מובלעות בהרי צפון אנטוליה) הסתיים בתוך כשנה בלבד.
 
==לאחר אלכסנדר==
שורה 21:
אלכסנדר מת בשנת 323 לפנה"ס והשאיר אימפריה ענקית ליורשיו, ה[[דיאדוכים]], אשר נלחמו על השליטה בה. על אסיה הקטנה שלט [[אנטיגונוס מונופתלמוס]] ו[[ליסימאכוס]] קיבל לרשותו את [[תראקיה]] והקים בה את בירתו [[ליסימאכיה]] בשנת 309 לפנה"ס. מקץ 20 שנים סוערות של מאבקי כוח, מלחמות ותככים בלתי פוסקים, נערך בשנת 301 לפנה"ס [[קרב איפסוס]] ב[[פריגיה]] שבמערב אסיה הקטנה. בקרב זה ניצב אנטיגונוס מונופתלמוס מול צבאות [[סלאוקוס הראשון]] וליסימאכוס. צבא אנטיגונוס נחל תבוסה מוחצת בקרב ואנטיגונוס עצמו נהרג. המנצחים חילקו ביניהם את השלל - סלאוקוס שלט במזרחה של אסיה הקטנה וליסימאכוס במערבה.
 
מצב זה נשמר עד [[קרב קורופדיום]] בשנת 281 לפנה"ס, שהתרחש ב[[לידיה]], כ-65 ק"מ צפונית-מזרחית ל[[איזמיר]] של ימינו. בקרב זה, שהיה האחרון ב[[מלחמות הדיאדוכים]], הביס סלאוקוס הראשון את ליסימאכוס, שמצא בו את מותו, וממלכתו התמוטטה. על חורבותיה של ממלכת ליסימאכוס הוקמה ממלכה קטנה שמרכזה בעיר [[פרגמון]] ([[יוונית]] Πέργαμος, כיום ברגמה Bergama סמוך לאיזמיר), ואשר נשלטה על ידי [[השושלת האטלידית]]. ממלכה זו הקיפה את שטחיה של לידיה ו[[איוניה]], ומאוחר יותר כללה גם חלקים מ[[פריגיה]]. אחרון מלכי פרגמון [[אטלוס השלישי]], ציווה עם מותו בלא יורש בשנת [[133 לפנה"ס]], להעבירה לשלטון [[הרפובליקה הרומית]] כדי להמנעלהימנע ממלחמת ירושה או מכיבוש רומי כוחני. בתוך 4 שנים הכריעו הרומאים את הטוען לכתר והקימו במערב אנטוליה את ה[[פרובינקיה]] "אסיה".
 
==מהמאה ה-3 לפנה"ס עד הכיבוש הרומאי==
===תחת בית סלאוקוס===
[[תמונה:Lazicaandersen.jpg|ימין|ממוזער|250px|אסיה הקטנה בין 189 ל-70 לפנה"ס]]
מרכזה ומזרחה של אסיה הקטנה נותרו בחזקת [[הממלכה הסלאוקית]], אשר התקיימה עד שנת [[63 לפנה"ס]]. מקימה של הממלכה, סלאוקוס הראשון, בנה את אחת מבירותיו ב[[אנטיוכיה]], היא אנטקיה (Antakia) שעל נהר [[עאסי]] (אורונטס) בדרום תורכיהטורקיה של ימינו. הממלכה הגיעה לשיא התפשטותה לאחר קרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס, וסלאוקוס הראשון ביסס את השפעתו גם בחלקים ממערב אסיה הקטנה. שאיפותיו לכבוש גם את תראקיה הסתיימו עם רציחתו כאשר נחת על אדמת אירופה באותה שנה. עם זאת אחיזתה של הממלכה הענקית באסיה הקטנה הייתה שברירית. שבטים [[גאלים|גאליים]] פלשו לאזור באמצע [[המאה ה-3 לפנה"ס]] והתיישבו ב[[גלטיה]] במרכז אסיה הקטנה, תוך שהם מעניקים לה את שמם. לצידה של השושלת האטלידית מפרגמון, בת בריתם של הרומאים, התבססו מספר ממלכות חצי עצמאיות ברחבי אסיה הקטנה. [[קפדוקיה]] שבמרכז מערבה של אסיה הקטנה הכריזה על עצמה כממלכה עצמאית בסביבות שנת 250 לפנה"ס והיתהוהייתה גם היא לבת בריתם של הרומאים. לאורך חופי [[הים השחור]] הוקמו [[פונטוס]] בצפון-מזרחה של אסיה הקטנה ו[[ביתיניה]] בצפון-מערבה. ממלכת ארמניה הוקמה בשנת 189 לפנה"ס סביב [[ימת ואן]] במזרח אנטוליה, והחלה גם היא לנגוס בשטחיה של הממלכה הסלאוקית לאורך מאה השנים שלאחר מכן.
 
[[תמונה:AntiochosIII.JPG|שמאל|ממוזער|150px|אנטיוכוס השלישי]]
שורה 39:
===ביתיניה===
{{הפניה לערך מורחב|ביתיניה}}
לפי [[הרודוטוס]] ו[[סטראבון]] יישבו הביתינים, שבט ממוצא תראקי, ב[[ביתיניה]] שבצפון-מערב אסיה הקטנה, לאחר שגרשו משם או שיעבדו את המיסינים שקדמו להם ואשר לקחו חלק ב[[מלחמת טרויה]]. [[קרויסוס]] מלך [[לידיה]] השתלט על ביתיניה בתחילת [[המאה ה-6 לפנה"ס]] ובשנת 546 כבש אותה [[כורש]] והכלילה במחוז [[פריגיה]]. עם זאת, נראה כי כבר לפני פלישת אלכסנדר הגדול לאסיה הקטנה בשנת 334 לפנה"ס, הצליחו הביתינים לקיים מידה מסויימתמסוימת של עצמאות. בשנת 297 לפנה"ס לקח לעצמו זיפיטיס (Zιπoιτης) או זיוויטיס (Zιβoιτης) את התואר מלך, ובנו [[ניקומדס הראשון]] הקים את בירתו ב[[ניקומדיה]], היא איזמיט (İzmit) של ימינו. הממלכה שגשגה ושמרה על עצמאות עד שהוכרעה על ידי מיתרידטס השישי מלך פונטוס. הרומאים השיבו את מלכה האחרון של ביתיניה לשלטון, אך בשנת [[74 לפנה"ס]] הוא מסר את ממלכתו מרצונו לידי הרפובליקה הרומית.
 
===ממלכת ארמניה===
[[תמונה:20tigranes95-66.gif|שמאל|ממוזער|250px|ממלכת ארמניה העצמאית בשיאה בשנת 66 לפנה"ס]]
ממלכת ארמניה העצמאית התקיימה בין שנת 189 ו-66 לפנה"ס. הממלכה הוקמה סביב [[ימת ואן]] במזרח תורכיהטורקיה, והגיעה עד [[ימת סוואן]] ב[[ארמניה]] של ימינו בצפון ועד [[ימת אורמיה]] ב[[איראן]] בדרום. במערב הגיעה ממלכת ארמניה עד לרמת אנטוליה. הממלכה נשלטה בידי [[השושלת הארטקסית]] לאחר שזו נישלה את [[השושלת האורונטידית]] ששורשיה היו ב[[אוררטו#היסטוריה|אוררטו]] בסוף [[המאה ה-7]] או בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. לאחר שהסלאוקים ניגפו מפני הרומאים בקרב מגנסיה בשנת [[190 לפנה"ס]], מרד בהם גם [[ארטקסייס הראשון]], מלכה הראשון של ממלכת ארמניה, ובהסכמת הרומאים הקים את ממלכתו. ארטקסייס שם לעצמו מטרה לאחד את כל האזורים דוברי ה[[ארמנית]] במסגרת ממלכתו, וייסד את בירתו בארטקסרטה (כיום ארטשט) בעמק נהר [[אראקס]].
 
בתקופתו של [[טיגרנס השני]] ("הגדול") התרחבה הממלכה דרומה על חשבון הממלכה הסלאוקית אל תוך [[סוריה]] והגיעה עד [[עכו]] ב[[ארץ ישראל]] תוך התעמתות קצרה עם [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. במזרח הגיעו הארמנים עד ל[[הים הכספי|ים הכספי]] על חשבונם של ה[[פרתים]], ובמערב נמתחה השפעתם אל קפדוקיה וקיליקיה שלחופי [[הים התיכון]]. עם זאת, בשנת 66 לפנה"ס, ולאחר פחות מ-130 שנות עצמאות באה ממלכת ארמניה העצמאית אל קיצה. מיתרידטס השישי מפונטוס, קרוב משפחתו ובן בריתו של טיגרנס השני, מצא בארמניה מקלט מפני הרומאים אשר ניצלו עובדה זו להתעמת גם עם הארמנים. בשנת 69 לפנה"ס הובס טיגרנס השני על ידי הצבא הרומי ושלוש שנים לאחר מכן נכנע לצבאותיו של גנאיוס פומפיוס מגנוס. הוא המשיך והחזיק בכתר המלוכה עד מותו בשנת 55 לפנה"ס, וכך גם יורשיו, אך ארמניה הפכה למדינה למדינת חסות רומית.
שורה 49:
===קומגנה===
{{ערך מורחב|קומגנה}}
קומגנה (יוונית Kομμαγηνή) הייתה ממלכה הלניסטית עצמאית נוספת בדרום מרכזה של אסיה הקטנה, אשר הניפה את נס המרד כנגד בית סלאוקוס בשנת 163 לפנה"ס. הממלכה הצליחה לשמור על עצאותה משך 235 שנים עד שסופחה והיתהוהייתה ל[[פרובינקיה]] רומית בשנת 72 לספירה. בכך הייתה קומגנה יוצאת דופן מבין יתר הממלכות הקטנות באסיה הקטנה, והיא ידועה במיוחד במקדש הקבורה המגלומני שהקים מלכה [[אנטיוכוס הראשון תאוס]] על פסגת [[הר נמרוט]].
 
[[קטגוריה:טורקיה: היסטוריה]]