מוזיקה אימפרסיוניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מדויק;
שורה 2:
שכיחים פחות, כמו סולם של טונים שלמים. בניגוד לצורות הגדולות, כמו [[סימפוניה]] או [[קונצ'רטו]], שהיו חביבות על מלחיני התקופה הרומנטית, האימפרסיוניסטים נטו לצורות קצרות יותר, כמו נוקטורנים, ערבסקות ופרלודים.
 
בסיסה של המוזיקה האימפרסיוניסטית היה ב[[צרפת]], והדבר ניכר ב[[הוראות ביצוע מוזיקליות|הוראות הביצוע]] בתווים, הכתובות בצרפתית ולא באיטלקית, כנהוג. מקובל לראות ב[[מלחין|מלחינים]] הצרפתים [[קלוד דביסי]] ו[[מוריס ראוול]] את מייצגי האימפרסיוניזם במוזיקה, אבל המונח אימפרסיוניזם במוזיקה איננו מדוייקמדויק כל כך כמו בציור. דביסי טען, שהשימוש הנעשה במונח אימפרסיוניזם בפי חסרי-דעת, בעיקר מבקרי אמנות, עלוב ובלתי מדויק מאין כמוהו ואיננו מגדיר את כוונתו הוא, ליצור משהו שונה.<ref name="tsai">Tsai, Shengdar [http://www.tcd.ie/Music/JF%20History/debussy.html]. URL accessed 22 July 2006.</ref>
 
מוזיקה אימפרסיוניסטית מתארת לא את המציאות הקיימת אלא את התרשמותו של המוזיקאי ממנה. היא מתרגמת נוף, אווירה, קטעי מראה, גוונים, אורות ושקיפות, כפי שנקלטו בחושי המלחין, לצלילים, קולות זמרה וכלי נגינה, כשם שהציירים האימפרסיוניסטים תרגמו את התרשמויותיהם לצבעים על גבי בדים.