צרוסיט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטה |
מ זוטות |
||
שורה 20:
'''צֶרוּסִיט''' <ref> תעתיק נוסף מקובל הוא '''סרוסייט''' (בעקבות ה[[אנגלית]]) </ref> (ידוע גם כ'''פחמת העופרת''' או '''עופרת לבנה''') הוא [[מינרל]] [[קרבונט|קרבונטי]] הבנוי מ[[עופרת]] (Pb) ו[[פחמה]] (קרבונט CO<sub>3</sub>) והוא [[מחצב]] חשוב של עופרת. מקור שם המינרל משמו ב[[לטינית]] "קרוסה" (cerussa) שפירושו "עופרת לבנה". ק.גסנר (K Gesner) מזכיר את המונח "קרוסה נטיבה" (Cerussa native) בספרו שיצא לאור ב-1565, וב-[[1832]] כינה ה[[מינרלוגיה|מינרלוג]] ה[[צרפת]]י [[פרנסואה סולפיס בודן ]] (François Sulpice Beudant) את השם קרוס (cruse) למינרל. את השם צרוסיט, המקובל כשם המינרל, טבע לבסוף ה[[גאולוג]] ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[וילהלם קרל ריטר פון היידינגר]] (Wilhelm Karl Ritter von Haidinger) ב-1845. בתקופה שקדמה לכך נהגו הכורים לכנות את המינרל "פצלת עופרת" או "עופרת לבנה".
צרוסיט נוצר כמינרל משני של [[בליה]] או [[חימצון חיזור|התחמצנות]] של מרבצי עופרת כדוגמת [[גלנה]] (סולפיד העופרת). נמצאו דגימות של צרוסיט שבמרכזם גלעין של גלנה המדגימות תהליך חימצון שלא הסתיים. הצרוסיט [[גביש|מתגבש]] במערכת ה[[אורתורומבי]]ת
את המינרל ניתן לזהות בקלות בשדה בשל תכונותיו: גבישי תאומים, ברק יהלום ומשקל סגולי גבוה (6.5 ב[[סולם מוס]]). הוא מתמוסס תוך כדי תסיסה ב[[חומצה חנקתית]] מדוללת. חימום באש יגרום למינרל להינתך בקלות דבר המעיד על נוכחות העופרת.
[[תמונה:Cerussite, Yale Geology.jpg|ימין|ממוזער|250px|גבישי צרוסיט. תצוגה בבניין הגאולוגיה שב[[אוניברסיטת ייל]]]]
דגימות גבישים מעולות
==שימושים מסחריים==
השימוש העיקרי בצרוסיט כיום הוא כמקור להפקת עופרת. "עופרת לבנה" היא מרכיב עיקרי ב[[צבע עופרת|צבעי עופרת]], צבעים שהשימוש בהם הופסק. בליעה של שבבי צבע מבוסס עופרת היא הסיבה הנפוצה ביותר ל[[הרעלת עופרת]] אצל ילדים. ב"עופרת לבנה" וב[[אצטט העופרת]] נעשה שימוש במהלך ההיסטוריה כמרכיב בתכשירי קוסמטיקה. בין השאר נכללה "עופרת לבנה" בתכשיר המכונה Venetian Ceruse שנועד להבהיר את עור הפנים שהיה מבוקש מאוד ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], למרות שרוב המשתמשים בו היו מודעים לסכנת הרעלת העופרת. בין המשתמשים בתכשיר זה הייתה גם [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה]]. השימוש בעופרת לבנה בתכשירי קוסמטיקה הופסק במדינות המערב.
==הערות שוליים==
|