|
'''יוריתמיקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Eurhythmics''') היא גישה ל[[חינוך]] [[מוסיקהמוזיקה|מוסיקלימוזיקלי]] שהומצאה על ידי אמיל ז'אק-דאלקרוז. שיטה זו מפיקה תועלת מביטויי [[תנועה]] [[גוף|גופנית]] ו[[מקצב]]ים מוסיקלייםמוזיקליים על מנת לתגבר את העקרונות המשפיעים על ביצועי ה[[תלמיד]] ועל יכולותו לזכור את היסודות המוסיקלייםהמוזיקליים.
זהו ביטויים של המקצבים הגופניים והמוסיקלייםוהמוזיקליים וכן של ה[[חוק]]ים הבסיסיים המשפיעים על ביצועם. על ידי השתתפות ב[[משחק]]ים פשוטים, תרגילים ו[[אלתור|אימפוריבזציות]], למדים התלמידים כיצד לשלב בין מוסיקהמוזיקה ותנועה, וזאת על מנת לפתח אחידות ריתמית בין ה[[עין]], ה[[אוזן]], ה[[גוף]] וה[[מוח]]. הגדרת היוריתמיקה עשויה להפוך מסובכת אף יותר - "מכל שיטות הלימוד המוסיקליותהמוזיקליות, גישת דאלקרוז היא ככל הנראה המעורפלת והקשה ביותר להגדרה. זאת משום שהיא חיה בתוך ה[[מורה|מורים]] עצמם, ולא ב[[ספר]]ים, [[שיר]]ים או חומרי-למידה מסוימים אחרים. ענפים, עקרונות ו[[אסטרטגיות למידה|אסטרטגיות]] מסוימות יוצרים חוט מקשר בין הדאלקרוזיאנים, בעוד המורים עשויים להתבדל אחד מהשני במידה ניכרת, בתחומי העניין, המיומנויות וסגנונות ה[[הוראה]] שלהם".
המערכת-הלימודית הנודעת נבעה ישירות מתוך חוויותיו של ז'אק-דאלקרוז בתור מורה ל[[תיאוריהתאוריה]] מוסיקליתמוזיקלית ב[[קונסרבטוריון]] אשר שכן ב[[ז'נווהנבה]], השניה בערי [[שוויצריהשווייצריה]] על-פי גודלן. הוא אף גילה כי תלמידיו לא היו מסוגלים להעריך חוקים מוסיקלייםמוזיקליים בלא כל הבנה של הניסיון המוסיקליהמוזיקלי התואם להם. שיטתו עודדה את התלמידים לחוש את השינויים ב[[זמן]], ב[[חלל]] וב[[אנרגיה]] המתרחשים במוסיקהבמוזיקה דרך גילוי באמצעות למידה.
כאשר ביוריתמיקה נעשה שימוש עם [[מנעד]] (על פי רוב בשימוש בעת הקראה ראשונה של שירה ואימון האוזן) על-ידי דלאקרוז הוא גילה כי דבר זה חידד את תפישת התלמידים את המוסיקההמוזיקה ואת יסודות הביצוע. דאלקרוז אף היה איש אלתור דגול. אשר על כן, פעמים רבות הוא עודד את תלמידיו להרגיש את המוסיקההמוזיקה שהוא אילתר בעזרת גופם כמו גם בשירה ובמשחק. דבר זה נודע ברבים בתור [[שיטה|שיטת]] דאלקרוז כפי שהיא מוכרת בימינו אנו.
{{קצרמר|מוזיקה}}
| 