|
הגייתה של מדיניות חוץ ועיצובה מוטלות בדרך כלל על כתפיהם של ראש [[הרשות המבצעת]] ושל [[משרד החוץ (כללי)|שר החוץ]]. ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת, ל[[קונגרס ארצות הברית|קונגרס האמריקני]] יש עוצמה והשפעה ניכרת על אישור מדיניות החוץ שמתווה ה[[נשיא]]. ב[[מדינת ישראל]] ניתן משקל רב לעמדת מערכת הביטחון בניסוח מדיניות החוץ הלאומית.
==ראו גם==
גורמים המשפיעים על מדינות החוץ של מדינה :
*[[יחסי חוץ]]
גאופוליטיקה – אחד מגורמי ההשפעה החשובים על התנהגות מדינה בתחום מדיניות חוץ הוא- מיקומה והמבנה הפיסי של שטחה.
*[[יחסים בינלאומיים]]
קיומם של גבולות טבעיים – עשוי להשפיע על כוון החלטותיהם של מעצבי מדינות .
*[[מדיניות ציבורית]]
דוגמא : ארה"ב: אוקיינוסים מפרידים בינה לבין אירופה ואסיה ומשום כך שגשוגה, העדר שכנות חזקות מבחינה צבאית אפשרו לה להתפתח לענק תעשייתי.
רוב המדינות אינן מבודדות וגובלות זו בזו , ובכך שולל מהן את הברירה של אי מעורבות, במתחרש בעולם.(מדינות שכנות, מדינה אחת במתיחות מול מדינה אחרת, המדינה השכנה מעורבת באופן יחסי).
גיאופוליטיקה היא היבט אחד בסביבה הגלובלית, העשוי להשפיע על מדינות החוץ .
יכולת צבאית- היכולת הפנימית של מדינה מעצבת את סולם העדיפויות שלה במדינות החוץ. מוכנות של מדינה למלחמה משפיעה מאוד על השימוש שלה בכוח , אף שיתכן שכל המדינות חותרות ליעד דומה, והיכולת לממש אותו תשתנה בהתאם ליכולתה הצבאית. הואיל ויכולות צבאיות מצמצמות את " טווח הזהירות " של מדינה הן משמשות גורם בהחלטות מנהיגים בעיני בטחון לאומי .
מאפיינים כלכליים- רמת התפתחות הכלכלית של מדינה משפיעה על יעדי מדיניות החוץ שהיא יכולה לחתור אליהם. אף שמדינות מתקדמת מבחינה כלכלית פעילות יותר מבחינה גלובלית אין זה אומר שמצבן המיוחס מכתיב להן מדיניות חוץ "הרפתקנית" . דווקא למדינות עשירות יש הרבה מה להפסיד מהיוצרות שינויי מהפכני או אי יציבות גלובלית. מדינות אלה רואות בד"כ את המצב הקיים כמצב המשרת את האינטרסים שלהן וכתוצאה מכך הן מעצבות מדיניות כלכלית בינ"ל שנועדה להגן על מקומן הנחשק בצמרת המדרג העולמי .
ככל שמדינה מפותחת יותר מבחינה כלכלית כך גדלים הסיכויים שהיא תמלא תפקיד פעיל בכלכלה העולמית. למדינות עשירות יש אינטרסים החורגים הרבה מגבולותיהן ובד"כ יש בידם את האמצעים לשקוד ולהגן עליהם . לא במקרה מדינות הנהנות מיכולת תעשייתית וממערכות נרחבות בסחר בינ"ל נוטות להיות גם בעלות עוצמה צבאית בן השאר גם בגלל שעוצמה צבאית היא תוצר של יכולת כלכלית .
רק המשקים התעשייתיים והמתוחכמים מבחינה מדעית ייצרו אמצעי לחימה גרעיניים .
על אף ההבדלים בין מדינות העולם רמות אלה לבדן אינן קובעות את מדיניות החוץ .
סוג משטר- סוג משטר מגביל החלטות חשובות. בניהם ההחלטה אם לאיים בשימוש בכוח ואם לממש איום זה.
כאן ההבחנה החשודה בן דמוקרטיה חוקתית (שלטון ייצוגי) ושלטון אנטרקטי (טוטליטארי).
מנהיגים לא יוכלו לשרוד זמן רב במערכת פוליטית דמוקרטית או במערכת אנטרקטית בלא תמיכה שלקבוצות אינטרס פוליטית פנימיות מאורגנות .
דעת קהל , קבוצות אינטרס, אמצעי תקשורת – ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב מדיניות במערכת דמוקרטית. בניגוד למשטרים אוטוקרטים בהם מתקבלות ההחלטות ע"י קבוצות עילית מעטות בדלתיים סגורות .
על אף שההעדפות הציבור מסייעת לעצב את מדיניות החוץ של מדינות דמוקרטית גם אליטיזם (=שלטון עילי) עושה זאת. לעיתים קרובות גם במשטר דמוקרטי ההחלטות, מתקבלות בידי עילית שולטת אחת- עינני משברים בינ"ל .
הדגם המתחרה באליטיזם הוא הפלורליזם הרואה את תהליך עיצוב המדינות בתהליך הזורם כלפי מעלה – תופעה דמוקרטית ייחודית, נפוצה .
==קישורים חיצוניים ==
| 