גראולינג – הבדלי גרסאות

'''גראולינג''' (מ[[אנגלית]]: '''Growling''' - "נהמה", נקראים גם '''Death grunts''') ב[[מטאל]]- הגראולינג הינו סוג של [[זמרה|ביצוע ווקאלי]], אשר מהותו- השמעת [[קול|קולות]] נמוכים, גסים, מגרגרים ובלתי מלודיים, מעין "נהמות" או "שאגות".

הסגנון העיקרי אשר מתאפיין בגראולינג הוא '''[[דת' מטאל]]''', אשר הגראולינג הוא המאפיין העיקרי שלו, המבדיל אותו מיתר סגנונות המטאל; והוא עומד בניגוד גמור לשירה המלודית המאפיינת את המטאל המסורתי. סגנונות אחרים המשתמשים בגרואלינג הם [[דום-דת']] ו[[מטאל גותי]].

תחילתו של הגראולינג היא בשלהי [[שנות השמונים]], עם לידת הדתה[[דת' מטאל]] ב[[ארצות הברית]]. לא ניתן להצביע על אדם מסוים אשר המציא את השיטה, סביר להניח כי אנשים רבים פיתחו אותה בהדרגה. חלוצי הגראולינג היו סולני להקות הדת' הראשונות: [[מורביד אנג'ל]], [[דייסייד]] ועוד. הגראולינג עומד בניגוד גמור לשירה ה[[מלודיה|מלודית]] בקולות גבוהים, אשר מאפיינת את המטאל עד לתקופה זו.

בתחילת [[שנות התשעים]] נולד ב[[נורבגיה]] סגנון ה[[בלק מטאל]], אשר מאופיין אף הוא בביצוע ווקאלי בלתי מלודי בעליל; אך ביצוע זה, אשר מהותו צרחות וצווחות בקולות גבוהים יחסית, לרוב אינו נחשב לגראולינג ממש. במהלך שנות התשעים, עם ההתפתחות המואצת של סגנונות המטאל והיווצרותם של סגנונות מטאל מודרניים, כגון [[דום מטאל]] ו[[מטאל גותי]], הגראולינג חדר גם לסגנונות אלה, אם כי לרוב בתוספת לשירה המלודית ולא במקומה. שיטה ווקאלית נפוצה בסגנונות אלה היא שיטת "היפה והחיה" - שירה [[אישה|נשית]] עדינה בקול גבוה (לרוב, שירה [[אופרה|אופראית]]) לצד גראולינג גס ונמוך, המבוצע על ידי [[זמר]] [[גבר]], כמו למשל אצל הלהקות ה[[הולנד]]יות [[אפיקה]] ו[[אפטר פוראבר]], [[סירניה]] ו[[טריסטניה]] מ[[נורווגיה]] ובשימוש מצומצם יותר, [[נייטוויש]] ה[[פיניים]].