דוד סוסלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
זה לא לעניין לקשר לתבנית הידעת
שורה 9:
פיסקה מעננינת מהחיבור הגאורגי האנונימי, מ[[המאה ה-13|המאה השלוש עשרה]], "היסטוריה ושבחים של שליטים", מציינת כי דוד היה תחת חסותה של הנסיכה הגאורגית [[רוסודן (דמטרה)|רוסודן]], ביתו של [[דמטרה הראשון, מלך גאורגיה|דמטרה הראשון]], דודתה של [[תמר מלכת גאורגיה|תמר]] מצד אביה, והגיע מ"צאצאי ("ძენი", "בני-") [[אפרים]], שהיה [[אוסטים|אוסי]] נאה וחזק ב[[קרב]]".
 
ההיסטוריון הגאורגי, [[קורנלי קקלידזה]], מעלה את הסברה כי ייתכן שמשפחתו של סוסלן, "ה"אפרימידיסים", טענו כי הם מצאצאי [[אפרים]] מ[[עשרת השבטים]], ומשווה את האגדה המשפחתית ל[[תבנית:הידעת 15 באפריל|אגדהלאגדה הבגרטידית]], שמחשיבים את עצמם כצאצאי [[דוד המלך]] <REF>דונדואה וברדזנישווילי, "חיי תמר המלכה (הערות)", <SMALL>([[רוסית]])</SMALL></REF>
 
בשנת [[1946]], הארכיולוגית ה[[צפון אוסטיה - אלניה|צפון אוסטית]], אבגניה פצ'לינה, הודיעה כי במהלך החפירות בקפלת נוזאל בערוץ ארדון, ב[[צפון אוסטיה]], היא גילתה, לכאורה, את קיברו של דוד סוסלן, שזוהה בכתובת שבקפלה ב[[אלפבית גאורגי|כתב אסומטברולי]], והעלתה את הסברה כי ייתכן שדוד סוסלן היה ממשפחת צאראזון, שבט הרואי של הנוזאל הידועה במסורת ה[[פולקלור|פולקלוריסטית]] של ה[[אוסטים]] <REF>Пчелина, Е. Г. «Нузальская церковь – место погребения Давида Сослана». Растизинад №115: 1946</REF>. אולם היפותיזה זו לא התקבלה על ידי רוב ההיסטוריונים הגאורגיים, שהטילו ספק במסקנותיה.