X-2 סטארבסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
השקמיסט (שיחה | תרומות)
מ עריכה, תבנית
שורה 1:
{{מטוס
[[תמונה:X-2 on ramp with B-50 mothership and support crew.jpg|שמאל|ממוזער|250px|X-2 מספר 46-674 בבסיס חיל האוויר אדוארדס כשלידו ניצב הטייס איוון קינצ'ול ומאחוריו אנשי צוות קרקע, מטוס ה-B-50 ששימש לשיגורו, מטוסי מרדף וכלי רכב תומכים]]
|תמונה=[[תמונה:Bell X-2 crash landing.jpg|שמאל|ממוזערמרכז|250px|ה-X-2 לאחר שנחת בתום טיסת הדאייה הראשונה שלו בהטסתו של ג'ין "סקיפ" זיגלר]]ה-X-2 לאחר שנחת בתום טיסת הדאייה הראשונה שלו בהטסתו של ג'ין "סקיפ" זיגלר
*'''|צוות:''' =1
*'''|אורך:''' =27 רגל 10 אינץ' (11.5 מטר)
*'''[[|מוטת כנפיים]]:''' =32 רגל 3 אינץ' (9.8 מטר)
*'''|גובה:''' =11 רגל 10 אינץ' (3.6 מטר)
*'''|משקל ריק:''' =12,375 ליברות (5,600 ק"ג)
*'''|משקל המראה מרבי:''' =24,910 ליברות (11,300 ק"ג)
*'''|הנעה:''' =[[מנוע רקטי]] יחיד מדגם [[XLR25]] מתוצרת [[קורטיס-רייט]]
*'''|מהירות מרבית:''' =מאך 3.196 (2,094 מיל/שעה, 3,370 קמ"ש)
*'''|תקרת שירות:''' =126,200 רגל (38,466 מטר)
}}
 
'''X-2 סטארבסטר''' (X-2 Starbuster) היה [[מטוס]] מחקר [[ארצות הברית|אמריקני]] מסדרת [[מטוסי ה-X]] שנבנה לצורך בדיקת מאפייני טיסה בתחום המהירויות של [[מאך]] 2-3. שני מטוסי X-2 יוצרו על-ידי [[בל איירקראפט קורפוריישן]] ושימשו לניסויים במשך כארבע שנים, במהלכן ביצעו 20 טיסות, מתוכן 10 היו טיסות דאייה ו-10 היו טיסות ממונעות. שני המטוסים אבדו בתאונות קטלניות.
 
==תכנון ופיתוח==
סיפוקהקניית ייצוב ובקרה מתאימים למטוס הטס במהירויות [[מהירות הקול|על-קוליות]] היה רק אחד מהקשיים העיקריים מולם ניצבו חוקרי טיסה כשהתקרבו למהירות של מאך 3. משום שידעו כי במהירויות בתחום זה יחלו גם להתקללהיתקל ב"מחסום תרמי", השפעות של חימום רב הנוצר מ[[גרר (כוח)|חיכוך אווירודינמי]]. ה-X-2 משוך הכנפיים, שיוצר מ[[פלדת אל-חלד]] ו[[סגסוגת]] [[נחושת]]-[[ניקל]] קלה ועמידה לחום מסוג [[מונל|K-מונל]], והונע על-ידי [[מנוע רקטי]] דו-תאי מדגם [[XLR25]] היכול לייצר [[דחף (כוח)|דחף]] של 2,500 עד 15,000 ליברות-כוח (11 עד 67 קילו-ניוטון) (הטייס יכל לשלוט על מידת הדחף שייצר באמצעות [[מצערת]]), נועד לחקור את תחום המהירויות הזה.
 
==היסטוריית שירות==
[[תמונה:X-2 on ramp with B-50 mothership and support crew.jpg|שמאלימין|ממוזער|250px|X-2 מספר 46-674 בבסיס חיל האוויר אדוארדס כשלידו ניצב הטייס איוון קינצ'ול ומאחוריו אנשי צוות קרקע, מטוס ה-B-50 ששימש לשיגורו, מטוסי מרדף וכלי רכב תומכים]]
לאחר ששוגר ממפציץ [[B-50|B-50A]] שהותאם לכך, טייס הניסוי של בל, [[ג'ין "סקיפ" זיגלר]] השלים את טיסת הדאייה הבלתי ממונעת הראשונה של X-2 בבסיס חיל האוויר [[אדוארדס (בסיס)|אדוארדס]] ב-[[27 ביוני]] [[1952]]. ב-[[12 במאי]] [[1953]], בדיקה שביצע זיגלר למערכת הדלק הנוזלית בעת שהיה מחובר ל-B-50 גרמה לפיצוץ של המטוס (מספר 46-675) שהביא למותם של הטייס, זיגלר, ואיש צוות של ה-B-50, פרנק וולק. ה-X-2 נפל ל[[ימת אונטריו]] משם לא חולץ. ה-B-50A ניזוק אף הוא כתוצאה מהפיצוץ ולכן הוחלף ב-B-50D שהותאם לשיגור ה-X-2.
 
[[פרנק ק. "פיט" אוורסט]] השלים את הטיסה הממונעת הראשונה במטוס השני (מספר 46-674) ב-[[18 בנובמבר]] [[1955]], ועד לטיסתו האחרונה ב-X-2 בשלהי יולי 1956, הוא קבע שיא מהירות חדש של מאך 2.87 (1,900 מיל/שעה, 3,050 קמ"ש). ה-X-2 עמד בציפיות אך לא בלי קשיים. במהירויות גבוהות, אוורסט דיווח כי מערכות ההיגוי כמעט ולא היו אפקטיביות. יתר על כן, מחקרי הדמיה ומנהרות רוח, יחד עם מידע מטיסותיו, הצביעו על כך שהמטוס יתקל בבעיות יציבות חריפות עם התקרבו למהירות מאך 3.
 
על צמד טייסי ניסוי צעירים, הקפטנים [[איוון ס. קינצ'ול]] ו[[מילבורן ג. "מל" אפט"]], הוטלה המשימה להרחיב את המעטפת, וב-[[7 בספטמבר]] [[1956]], קינצ'ול היה לטייס הראשון שחצה את גובה 100,000 רגל (30,500 מטר) כשהטיס את ה-X-2 לגובה שיא של 126,200 רגל (38,466 מטר). 20 יום בלבד מאוחר יותר, בבוקר ה-[[27 בספטמבר]], שוגר מל אפט מ-B-50 לטיסותו הראשונה במטוס רקטי. הוא הונחה לטוס ב"מסלול האנרגיה המרבי האופטימלי" ולהמנע משינויי היגוי מהירים מעבר למאך 2.7. אפט טס כפי שהונחה בדיוק רב, והפך לאדם הראשון שחצה את מאך 3 ביום ההוא, כשהאיץ למהירות של מאך 3.2 (2,094 מיל/שעה, 3,370 קמ"ש) ברום של 65,500 רגל (19,960 מטר). עד לרגע זה התנהלה הטיסה ללא רבב, ברם, מסיבה כלשהי, זמן קצר לאחר שהגיע למהירות השיא, אפט ניסה אפט לבצע פנייה בעוד שהמטוס טס עדיין במהירות גבוהה ממאך 3 (אפשרי שעקב פיגור במכשור המטוס חשב אפט כי הוא טס במהירות נמוכה יותר או אולי חשש שהוא מתרחק יותר מדי מאתר הנחיתה שיועד לו ב[[רוג'רס דריי לייק]]). ה-X-2 החל לטוס בפראות ללא שליטה ואפט מצא את עצמו נאבק עם בעיית [[צימוד אינרציאלי|הצימוד האינרציאלי]], בה נתקל גם הטייס [[צ'ק ייגר]] בעת שהטיס את ה-[[בל X-1|X-1A]] כשלוש שנים מוקדם יותר. אולם, בניגוד לייגר, אפט לא הצליח להיחלץ מהמצב והתרסק עם מטוסו.
 
למרות שהטיסות ב-X-2 לימדו רבות על חימום אווירודינמי במהירות גבוהה ועל טיסה בגובה רב מאוד, אירוע זה קטע את התוכנית בטרם [[ועדת הייעוץ הלאומית לאווירונאוטיקה]] (NACA) יכלה להתחיל בחקר טיסה מפורט עם המטוס, והחוקרים נאלצו להשעות את החיפוש אחר תשובות לרבות מהתעלומות של טיסה במאך גבוה עד להגעתו, שלוש שנים לאחר מכן, של המטוס הרקטי הנסיוני המתקדם ביותר, ה-[[X-15]].
 
==מאפיינים (X-2 סטארבסטר)==
[[תמונה:X2 3 view diagram.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של ה-X-2]]
למרותאף על פי שהטיסות ב-X-2 לימדו רבות על חימום אווירודינמי במהירות גבוהה ועל טיסה בגובה רב מאוד, אירוע זה קטע את התוכנית בטרם [[ועדת הייעוץ הלאומית לאווירונאוטיקה]] (NACA) יכלה להתחיל בחקר טיסה מפורט עם המטוס, והחוקרים נאלצו להשעות את החיפוש אחר תשובות לרבות מהתעלומות של טיסה במאך גבוה עד להגעתו, שלוש שנים לאחר מכן, של המטוס הרקטי הנסיוני המתקדם ביותר, ה-[[X-15]].
===מאפיינים כלליים===
*'''צוות:''' 1
*'''אורך:''' 27 רגל 10 אינץ' (11.5 מטר)
*'''[[מוטת כנפיים]]:''' 32 רגל 3 אינץ' (9.8 מטר)
*'''גובה:''' 11 רגל 10 אינץ' (3.6 מטר)
*'''משקל ריק:''' 12,375 ליברות (5,600 ק"ג)
*'''משקל טעון:''' 24,910 ליברות (11,300 ק"ג)
*'''משקל המראה מרבי:''' 24,910 ליברות (11,300 ק"ג)
*'''הנעה:''' [[מנוע רקטי]] יחיד מדגם [[XLR25]] מתוצרת [[קורטיס-רייט]]
 
===ביצועים===
*'''מהירות מרבית:''' מאך 3.196 (2,094 מיל/שעה, 3,370 קמ"ש)
*'''תקרת שירות:''' 126,200 רגל (38,466 מטר)
 
==קישורים חיצוניים==