אדוארד עטיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
''There were two good reasons why the Jews should follow such a policy. First, the problem of harbouring within the Jewish State a large and disaffected Arab population had always troubled them. They wanted an exclusively Jewish state, and the presence of such a population that could never be assimilated, that would always resent its inferior position under Jewish rule and stretch a hand across so many frontiers to its Arab cousins in the surrounding countries, would not only detract from the Jewishness of Israel , but also constitute a danger to its existence. Secondly, the Israelis wanted to open the doors of Palestine to unrestricted Jewish immigration. Obviously, the fewer Arabs there were in the country the more room there would be for Jewish immigrants. If the Arabs could be driven out of the land in the course of the fighting, the Jews would have their homes, their lands, whole villages and towns, without even having to purchase them. And this is exactly what happened."'' ("The Arabs", 1955, pp. 182-183)</blockquote>
"אך חוץ מהתבוסה הצבאית ואבדן רוב שטחה של [[פלסטינה]] , נפלה בעת המלחמה טרגדיה נוראית בחלקה של האוכלוסיה ה[[ערבים |ערבית]] של הארץ.
שבע או שמונה מאות אלף מכלל התושבים ה[[ערבים]] ( ז"א מתוך מיליון ורבע ]]) ברחו מן הארץ או נהדפו אל [[ירדן]], [[לבנון]], [[סוריה]] ו[[מצרים]]. היציאה ההמונית הזאת ארעה ,בחלקה , בגלל האמונה שהתוטבעהשהוטבעה בערבים , בעידוד רהב הלב של עתונות ערבית בלתי מציאותית ושל הצהרות חסרות אחראיות של מנהיגים ערבים אחדים ,כי הנצחון על היהודים בידי
הצבאות הערבים הוא בסך הכל עניין של כמה שבועות ואז הערבים הפלסטינאים יוכלו לחזור ולקחת בחזרה את ארצם.
"אבל היא נגרמה , ובחלקים רבים של הארץ במידה רבה , על ידי מדיניות מכוונת של טרור וגירוש שננקטה על ידי המפקדים ה[[יהודים]] באזורים שכבשו ואשר הגיעה לשיא הברוטליות בטבח ב[[דיר יאסין]].היו שתי סיבות למדיניות זו של היהודים :ההכללה בתוך מדינה יהודית של אוכלוסיה ערבית כה רבה ומנוכרת הטרידה אותם מאז ומתמיד. הם רצו מדינה יהודית בלעדית ונוכחותה של אוכלוסיה כזאת שלעולם לא תוכל להתבולל בתוכם , שתרגיש תמיד בעמדה נחותה תחת שלטון יהודי, ושתתחבר אל בני דודיה מהארצות השכנות הכה רבותהרבות שגובלות אותה, לא רק שתפגע באופי היהודי של [[ישראל]] זאת אלא אף תסכן את עצם קיומה. הסיבה השניה היתה שה[[ישראל|ישראלים]] רצו לפתוח את שערי [[פלסטינה]] בפני הגירה יהודית בלתי מוגבלת. אז בודאי שככל שיהיו בשטלחהבשטחה פחות ערבים יהיה יותר מקום למהגרים היהודים. אם ניתן יהיה להדוף את הערבים מהארץ במהלך הלחימה אז יהודים יוכלו לאכלס את בתיהם ,את אדמותיהם , כפריהם ועריהם הנטושים, בלי צורך לרכוש אותם בכסף. וזה בדיוק מה שקרה. "
מאוחר יותר בשנת[[1961]] כאשר בעיתון "[[ספקטייטר]]"
פרופ' [[לאו כהן]] מהאוניבריסטיה העברית
ויועץ של משרד החוץ הישראלי ציטט מדבריו כדי להוכיח שהערבים עצמם גרמוהביאו על ליציאה עצמם את היציאה ההמונית מפלסטינה ב1948 , אדוארד עטייהעטיה הגיב שצוטט מחוץרק לההקשרבחלק מדבריו [כלומר , רק המשפטים הראשנים מהציטוט לעיל) ושלא התכוון להגיד שהפינוי היתה מדיניות ערבית יזומה.לדבריו
לא ניתנו לציבור הערבי פקודות לנטוש את בתיהם.
 
==קישורים פנימיים==