|
המושג '''קהילות רצוניות''' הוא שם כולל לצורת חיים בשיתוף. הצורות הנפוצות הן:
[[en:Intentional Community]] ▼המושג '''קהילות רצוניות''' (באנגלית Intentional Communities) הוא שם כולל ל [[קומונות|קומונה]], [[קיבוצים|קיבוץ]], [[אקוכפרים|אקוכפר]] (Ecovillages), [[בתיפים|בתיף]] (Cohousing), קרנות מגורים (Residental Land Trusts), [[קואופרטיבי דיור|קואופרטיב דיור]], וצורות אחרות של חיים בשיתוףועוד. בקהילות אלו, לחברים יש [[בדרך כלל חזון]] [[שיתוף|משותף]] והם מתחלקים בדרך כלל בתחומי האחריות ובמשאבים.
קיימות צורות שונות ורבות של קהילות רצוניות, המובדלות על בסיס צורה, עיקרון מכונן, מבנה חברתי, יחס לסביבה, ומאפיינים נוספים. אין קשר הכרחי בין קהילות רצוניות ל[[סוציאליזם]] או [[אנארכיזם]], אולם חברים רבים מאמיניםמחזיקים ומשתתפיםבדעות אלו ואף משתתפים בתנועות פוליטיות אלו.
צורה מפורסמתנפוצה של קהילה רצונית היא ניהול בתי-עסק או פרנסה בצורה שבטית יותר על-ידי לקיחת חלק ב[[קואופרטיב]] עובדים, ברמה זו או אחרת של שיתוף (לדוגמה: הקואופרטיב [[אגד]] לפני הפרטתו), החל מבעלות משותפת וכלה בחברה אוטונומית מבחינה כלכלית ותרבותית (כדוגמת [[תנועת בוגרים|תנועות הבוגרים]] בישראל).<BR> צורה אחרת הינה המעבר ל[[התיישבות]] קהילתית, גם היא ברמה משתנה של שיתוף (כדוגמת הקיבוץ). כמו כן, קיימים צירופים רבים של שיטות שונות (כדוגמת היחס של [[ההסתדרות]] ו[[ההתיישבות העובדת]]).
צורה אחרת הינה המעבר ל[[התיישבות]] קהילתית, גם היא ברמה משתנה של שיתוף (כדוגמת הקיבוץ). כמו כן, קיימים צירופים רבים של שיטות שונות (כדוגמת היחס של [[ההסתדרות]] ו[[ההתיישבות העובדת]]).
'''==הגישה הנאטורליסטית :'''==▼קיימות גישות רבות לקיום קהילה רצונית, אשר לרוב משולבות זו בזו. הגישות העיקריות הן:
על פי תפיסה זו,זובני כפי ש[[בעלי-חיים]] אחרים חיים בלהקות, קבוצות, עדרים וכיו"ב, כך אנשיםאדם חיו וחייםבצורה ב[[שבט|שבטים]]שבטית במשך מליוני שנים לפני שמרביתם עברו לחיים [[אירגון|מאורגנים ]] בערך לפני עשרת אלפים שנים. ישלטענתם, הסבוריםהחיים שחיים ב[[חברה]]בחברה מאורגנת אינם טבעיים ולא משרתים את צרכיו של [[המין האנושי]] או של [[כדור הארץ]] ומנסים למצוא דרכים חדשות להגיע לחיים שבטיים יותר. על-פי תפיסה זו, ניתן לראות בקהילה רצונית [[אסטרטגיה]] למעבר לחיים, הקרובים למצב ה[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]]. לרוב קהילות רצוניות המבוססות על תפיסה זו בלבד אינן נוטות ל[[התאגדות]] זו עם זו.▼▲'''הגישה הנאטורליסטית:'''
▲על פי תפיסה זו, כפי ש[[בעלי-חיים]] אחרים חיים בלהקות, קבוצות, עדרים וכיו"ב, כך אנשים חיו וחיים ב[[שבט|שבטים]] במשך מליוני שנים לפני שמרביתם עברו לחיים [[אירגון|מאורגנים]] בערך לפני עשרת אלפים שנים. יש הסבורים שחיים ב[[חברה]] מאורגנת אינם טבעיים ולא משרתים את צרכיו של [[המין האנושי]] או של [[כדור הארץ]] ומנסים למצוא דרכים חדשות להגיע לחיים שבטיים יותר.
על-פי תפיסה זו, ניתן לראות בקהילה רצונית [[אסטרטגיה]] למעבר לחיים שבטיים יותר, הקרובים למצב הטבעי. לרוב קהילות רצוניות המבוססות על תפיסה זו בלבד אינן נוטות ל[[התאגדות]] זו עם זו.
תפיסה נאטורליסטית קיצונית שואפת להחזיר גם את שיטות הייצור לצורתן הקדומה, וקוראות לסיפוק הצרכים ישירות מן ה[[טבע]]. גישות מתונות יותר משאירות את צורות הייצור על טיבן, אך משתיתות את מערכות היחסים ביניהן על קשרים [[ביורוקרטיה|בלתי פורמליים]] במידה משתנה.
'''==הגישה השיתופית:'''==
על פי תפיסה זו, החברה האנושית הקיימת יצרה דפוסי חיים מוטעים שונים, הקשורים לאופייה התחרותי\אינטרסנטי, כדוגמת יצירת [[היררכיה]], שימוש ב[[קפיטליזם]], יצירת מערכי [[שליטה]] ו[[סמכות]] וכו'. מחזיקי גישה זו מנסים להשתית את החברה האנושית על יסודות אחרים, שלא מתוך התחרות החיצונית. לעיתים, קהילות רצוניות המושתתות על גישה זו, נוטות להתאגדות עם קהילות דומות על מנת להביא לייסוד חברה רחבה יותר, כדוגמת [[תנועת הקיבוצים]].
הקהילה הרצונית, לגישה זו, הינה נסיון להשתית את החברה האנושית על יסודות אחרים, שלא מתוך התחרות החיצונית. רעיון זה הינו מקביל לרעיון ה[[מהפכה]], אך בניגוד אליו, בונה את החברה "מלמטה למעלה", ולא "מלמעלה למטה".
לעיתים, קהילות רצוניות המושתתות על גישה זו, נוטות להתאגדות עם קהילות דומות על מנת להביא לייסוד חברה רחבה יותר, כדוגמת [[תנועת הקיבוצים]].
==קישורים חיצוניים==
* [http://groups.yahoo.com/group/INTENTIONALCOMMUNITIES/files/DIRECTORIES אינציקלופדיה של קהילות רצוניות גדולות]
* [http://www.economads.com אקו-נוודים מבקרים בקהילות רצוניות בעולם]
* [http://www.syncopa.org.il קהילת סינקופה]
[[category:סוציאליזם]]
▲[[en:Intentional Community]]
| 