הרתעה (משפטים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
כלי עיקרי ליצירת הרתעה הוא ה[[ענישה]], המשמשת להרתעת העבריין כך שיימנע מלחזור ולבצע את מעשהו פעם נוספת, וכן משמשת כדוגמה להרתעת עבריינים פוטנציאליים אחרים. בתקופות קדומות היו נהוגים עונשים [[גוף האדם|גופניים]] (החל מ"שן תחת שן" וכלה ב[[עונש מוות]]) ואילו כיום נהוגים יותר, ברוב ה[[מדינה|מדינות]] המתקדמות, עונשי [[מאסר]], המגבילים את חירותו של העבריין, ו[[קנס]]ות - עונשים [[כסף (אמצעי תשלום)|כספיים]].
 
לשיקולי הרתעה משקל רב בעת מתן [[גזר דין|גזר הדין]], כלומר בעת קביעת העונש שיוטל על העבריין לאחר שנמצא אשם. דוגמה לכך מופיעמופיעה בדבריו של שופט [[בית המשפט העליון]], [[סלים ג'ובראן]]:
{{ציטוט|תוכן=אין מנוס מלהטיל על המבקש עונש מרתיע, אשר יעביר את המסר החד, למבקש עצמו ולנהגים אחרים, כי הנוהג ברכב אוחז באחריות כבדה לחייו ולחיי המשתמשים בדרך מסביבו. שימוש בסם מסוכן, המהווה עבירה כשלעצמו, ועל אחת כמה וכמה שימוש שכזה תוך כדי הנהיגה ברכב, מהווה זלזול חמור ומחוצף באחריות זו לחיי אדם ויש להתייחס לכך בחומרה הראויה, במדיניות ענישה מחמירה וכואבת.
|מקור=[http://elyon1.court.gov.il/Files/06/340/060/h02/06060340.h02.HTM רע"פ 6034/06 זאן אבולעפיה נגד מדינת ישראל], ניתן ב-10.9.2006}}
שורה 11:
ביצירתה של הרתעה יעילה ישנם שני סיכונים:
* '''הרתעת יתר''': הרתעה שעקב חומרתה מרתיעה לא רק את העבריין, אלא גם את האזרח השומר חוק, הנמנע מעשיית מעשים כשרים, מחשש שמא יתפרשו ככאלה שיפעילו כנגדו צעדי ענישה.
* '''הרתעת חסר''': הרתעה שאינה משיגה את מטרתה, משום שעוצמתה נמוכה מאוד יחסית לרווח הגלום בביצוע העבירה.
 
==הרתעה במשפט האזרחי==