|
==אימוץ שמות מיקראיים==
[[ועדת השמות הממשלתית]] וקודמותיה קבעו שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים. אלאחלקם התבססו על שמות של אתרים מיקראיים הממוקמים בסביבת האתר, המועמד לבחירת שם. השמות שנבחרו נכללו במפות אשר עמדו לרשות תלמידי בתי הספר בימי [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] ובמפות [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידיות הממשלתית]] ב[[מדינת ישראל]]. בחירת השמות התבססה, בין השאר, על מיקום של אתר מיקראי בסביבה. שימוש נרחב בנוהג זה היה בימיה הראשונים של המדינה, כאשר הוקמה [[ועדת השמות הממשלתית#הועדה למתן שמות עבריים לנגב|הועדה למתן שמות עבריים לנגב]]. במשך עשר חודשי עבודתה היא נתנה 561 שמות עבריים, מתוכם 29 שמות ישובים, רק לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]].
יהודה זיו, חבר בועדת השמות הממשלתית, סיפר לבאי '''הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007''', שנערך על ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא, בסוסיא, בחנוכה תשס"ח, כי בעקבות [[מבצע עובדה]] נתווסף ב[[מרץ]] [[1949]] ל[[מדינת ישראל]] כל ה[[נגב]]. [[דוד בן גוריון]] הגיע למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הועדה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גיאוגרפיים". אמרו אז על בן גוריון" כי החליט "בראשית -'''שֵמוֹת''' !", ויקרא במדבר '''דברים''' - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה".
המפה החדשה, אשר יצאה בשנת 1950 כללהוכללה את 561השמות שמות עבריים, מתוכם רק 29 שמות ישובים רק לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]]. הייתההחדשים זוהיא המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית אשר לצד השם העברי החדש של המקום הופיע גם השם הערבי הקודם. במפה נקבעו שמות עיברייםעבריים גם לאתרים מעבר ל[[הקו הירוק]] בתוך תחומי [[ממלכת ירדן]]. וכך במפות שהיו לרשות הציבור הופיעו אתרים מיקראיים בשמןת המקוריים כמו: [[שכם]], [[חברון]], [[עין גנים (אתר מקראי)]] - היא [[ג'נין]].
== הערות שוליים ==
|
