דניאל ונטורה (Daniel Ventura) נפטר באוגוסט 2024. יהי זכרו ברוך.
ברוכים הבאים לדף המשתמש - אלול תשע"ח - אוגוסט 2018
כרטיס ביקור "מונציה שבאיטליה לקדומים בשומרון"
משתמש זה - הכינוי לכותב בויקיפדיה - נרשם בתעודת הלידה של עיריית ונציה כדניאל ג'יאקומו ונטורה. הוא נולד בשנת 1936 באי "לידו של ונציה" שבונציה, איטליה. אם הוא חש געגועים לעיר הוא מקיש על הקישור הבא .תצפית בזמן אמת על העורק הראשי של העיר באמצעות webcam ומיד מעדיף את ארץ ישראל על עיר הולדתו. עזב את העיר בגיל שנתיים ולכן לא זכה להכיר את הגטו היהודי בוונציה. השלים את הכרתו את הגטו במנין ביקורים שערך בו.
אביו , לויג'י יצחק מרדכי ונטורה, יליד פיזה או פיסא כמקובל על יהדות פיזה, נולד בשנת 1900. שמר על המסורת היהודית כמקובל ביהדות איטליה, היה דוקטור לכימיה ולרוקחות. היה ציוני אך לא הצליח להגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל בגלל חוקי ההגירה הנוקשים של ממשלת המנדט . בשנת 1944 (יום זכרון - ג' סיון) הוא נהרג בפיאטרסנטה (איטליה) בעת תקיפה אווירית על בעלות הברית על צירי התנועה שהיו הבסיס לכיבוש הגרמני. לאותה עיר, פיאטרסנטה, הגיע סבא סבא רבה שלו , בראשית המאה ה-19, מתוניס.
אימו, חנה לבית טרצ'ינה הי"ד , ילידת רומא, נולדה אף היא בשנת 1900 ונימנתה על יהדות רומא העתיקה, מורה במקצועה, עקרת בית למופת ואם לארבעה ילדים .בסוף שנת 1943, היא נעצרה על ידי המשטרה האיטלקית. זו פעלה על פי תקנה של הממשלה הרפובליקנית הפשיסטית ששלטה במרכז איטליה וצפונה . אימו גלתה למחנה ריכוז איטלקי במחנה הריכוז פוסולי ליד בעיר קארפי מודנה. ובפברואר המחנה הועבר לשליטת יחידת ס.ס. ששלחה את תושביו למחנה ההשמדה |באושוויץ. היא נרצחה שם ביום הגעתה בתאי הגזים. היא החזירה נשמתה לבורא עולם בב' אדר תש"ד.
חוקי הגזע באיטליה , משנת 1938 , הביאו להוספת התואר " יהודי" לתעודת הלידה וכך נמנע ממנו ביקור בבית הספר הממלכתי. אביו גורש מעבודתו והחל בנדודיו. אחרי כיבוש איטליה בידי הצבא הגרמני הגיע למקום מיסתור בעיר אבותיו פיסא - בבית חולים מול מטה הגסטפו . שיחק בצילו של המגדל הנטוי בפיזה - המקום היחידי שהיה בטוח מההפצות. בקיץ 1943 נכבשה איטליה על ידי בעלות הברית. עד אז הושמדו כשליש מיהדות איטליה - 10,000 איש.
בקיץ 1944 שוחחרה פיסא. פלוגת מובילי המים 148, שהורכבה מחיילים יהודים מארץ ישראל, הגיעה מפירנצה לפיסא, עקב זיהום במי השתיה בעיר לאחר שנהר הארנו העובר במרכז העיר עלה על גדותיו. הצוות של הפלוגה בראשות הסמל אריה אבישר, איתר אותנו כפליטים יהודיים והציעה לנו לעבור לפירנצה שם גרו הדודים שלנו, משפחת רבא. בפירנצה החיילים אירגנו בשיתוף עם יהודי המקום בית ספר יהודי לילדים ובית חלוץ לצעירים שהתכוונו לעלות לארץ . עלה לארץ ישראל ביום 25 מרץ 1945 באונית מלחמה בריטית. את חינוכו קיבל במסגרת עלית הנוער : במשק ילדים מוצא ובכפר בתיה.
דני הוא בעל תואר ב.א. בכלכלה, סטטיסטיקה ותעודה במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית שבירושלים. התמחה בניתוח ניירות ערך. כן למד , בתור תחביב, לתואר ב.א. במדעי הטבע מהאוניברסיטה הפתוחה : במקצועות :ביולוגיה וגאולוגיה , שאיפשרו לו לפתח את תחביבו ידיעת ארץ ישראל.
עבד לפרנסתו בבנק לאומי בתחומים הבאים: מחקר כלכלי וסטטיסטי, יעול, מנהל סניף, מנהל מרכז ההדרכה, חוקר תולדות הבנקאות והבורסה, והלשכה לפניות הציבור. אחרי העבודה הירצה בנושא : כלכלה, השקעות ובנקאות. כתב מאמרים ופרסומים אחדים בתחומים אלה.
דני ונטורה גר היום בהתנחלות בקדומים: לומד יהדות בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ע"ש הרב בנימין הרלינג הי"ד ליד ישיבת קדומים ובזמני הפוי עוסק בנושאים שהוא מוצא בהם עניין, בין השאר בטיפוח הויקיפדיה הפרטית שלי..
הסיפור האישי שלי בשואת יהדות איטליה פורסם באתר "יד-ושם" "All My Thoughts Are of You" – A Postcard from the Death-Train מאז עברו 73 שנה !!!]
"The holy family" wrote Anna Ventura on the back of the photograph in which she appears with her four children, Miriam, Saul, Daniel and Emmanuele. She sent the photograph to her husband Luigi who was in Paris at the time. Four years later, from the Fossoli di Carpi concentration camp where Italian Jews were detained before their deportation to Auschwitz, Anna wrote to her husband and children who remained in Milan:
ערכים שתרמתי לכתיבתם (1407 ערכים)
יהדות איטליה (88 ערכים)
ערכים ראשיים (12 ערכים)
על יהדות איטליה
הקהילות (28 ערכים)
הקהילות היהודיות באיטליה
מוסדות ציבוריים (14 ערכים)
בתי כנסת,בתי קברות ומוזאונים
מורשת ואישים (39 ערכים)
אישים ויצירות מורשת
אתרים בארץ ישראל (426 ערכים)
צפון ארץ ישראל (83 ערכים)
אתרים בצפון ארץ ישראל
שאר האזורים (129 ערכים)
המרכז, הדרום, וערים
ירושלים (31 אתרים)
אתרים בירושלים
יהודה ושומרון וחבל עזה (157 ערכים)
אתרים ביהודה ושומרון וחבל עזה
יהודה ושומרון - אפיונים
-
האבנים שיהושע בן נון הציב בהר גריזים - לפי מסורתם
-
עץ הזית - הנפוץ בשומרון מימי קדם
-
כפר כיפה - יישוב ערבי טיפוסי
-
אלון מורה - יישוב קהילתי בשומרון
-
שכם ופרבריה
-
עיר צעירה - אריאל
"דרומא" (16 ערכים)
דרומא | |
---|---|
|
רשימת האתרים אזורים נבחרים - דרומא
דרומא | אדורים | אדורה | סוסיא | סוסיא (יישוב עתיק) | מעון |
כרמל | אשתמוע | חורבת ענים | עין גדי המקראית | חורבת יתיר | זיף |
כרמל (מושב) | חורבת יתיר | רימון | דרומה (עלון)- נמחק |
צפת ( 4 ערכים)
רשימת האתרים בערים נבחרות - צפת
צפת | מנחם מנדל מקאמיניץ | ישראל משקלוב | יעקב בירב- מטבריה |
מוצא (6 ערכים)
אתרים במוצא
מוצא | מוצא עילית | בית הכנסת העתיק מוצא | ארזה | שבע האחיות (קטע כביש) | משק ילדים מוצא |
ידיעת הארץ (165 ערכים)
אישים ומקורות (72 ערכים)
אישים ומקורות בתולדות ארץ ישראל
ילדים ונוער (50 ערכים)
מוסדות נוער ואישי חנוך
השומרונים | ||
---|---|---|
כללי | שומרונים • הדת השומרונית • הר גריזים • היתבין בשמרין | |
היסטוריה | מקדש השומרונים בהר גריזים • מרידות השומרונים • מוזיאון השומרונים - גריזים | |
לשון | אלפבית שומרוני • עברית שומרונית • ארמית שומרונית • ניקוד שומרוני | |
חיבורים | נוסח שומרון (ספר אבישע, התרגום השומרוני) • תיבת מרקה • אסאטיר • ספר יהושע השומרוני • תולידה • קמעות שומרוניים | |
דת | הכהן הגדול השומרוני • לוח השנה השומרוני | |
דמויות ידועות | בבא רבה • אבו אל-חסן מצור • יוליאנוס בן צבר • אברהם בן יעקב הדנפי • אהרן בן מניר • מלתקי • סנבלט • שמעון הקוסם • אבו אל-פתח | |
התייחסות בדתות אחרות | השומרונים בהלכה • השומרוני הטוב |
השומרונים (9 ערכים)
מסורות ואתרים הקשורים בשומרונים
שומרונים | הדת השומרונית | הר גריזים | מוזיאון השומרונים - גריזים | |
ספר אבישע | בבא רבה | אוסף פירקוביץ' | ח'ירבת סמארה (שומרון) | גבעת פנחס |
משק וכלכלה (34 ערכים)
אתרים בנושאי: משק, כלכלה, מימון ובנקאות
מדעים (175 ערכים)
מדעים וצפרות (19 ערכים)
מדעים ובעיקר צפרות
צמחיית ארץ ישראל (55 ערכים)
פיטוגאוגרפיה |
מושגים נוספים |
'ערכים הקשורים לצמתים
גיאולוגיה (78 ערכים)
ערכים הקשורים לגיאולוגיה
חקלאות (23 ערכים)
גידול דבורים, עז הבית, עץ זית ומוצרי החלב
יהדות (196)
הלכה יהודית (71 ערכים)
סוגיות הלכה ומסורת ישראל
פרשן המקרא רש"י באר :"כל עשב מר נקרא מרור". וכך מוצגים בערך למעל ה מעשרה סוגי מרורים. שתהיה לנו שנה מתוקה.
-
חסה מכפר דרום, שדה שנחרב כעבור שבוע בשנת 2005, אכן היה זה מר
-
חסת המצפן - Lactuca serriola - מין הבר
-
חסה ריתמית Lactuca saligna - מין בר אחר
-
"חסה ערבית" -Lactuca saligna var.romana - היה הזן השכיח בארץ ישראל
פרשת השבוע (13 ערכים)
סוגיות בפרשת השבוע
פרשות השבוע | ||
---|---|---|
ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה |
פרשת בא - יציאת מצרים
-
פרשת יציאת מצרים - מקרא ותרגום - המאה ה-11 - עירק
-
בדרך לארץ ישראל
-
קערת ליל הסדר
-
שולחן ליל הסדר
-
מרור - חסה מגוש קטיף
נחלות שבטי ישראל (12 ערכים)
תיאור נחלות כפי שקבעה יהושע בן-נון
נחלת שבט ראובן | נחלת שבט שמעון | נחלת שבט יהודה | נחלת שבט יששכר | נחלת שבט זבולון | |
נחלת שבט אפרים | נחלת שבט מנשה | נחלת שבט דן | נחלת שבט נפתלי | נחלת שבט גד | נחלת שבט אשר |
המקרא (46 ערכים)
ערכים מהמקרא בעיקר מהתורה
חכמי ורבני ישראל (8 ערכים)
אישים תורניים
אוצר הגדולים אלופי יעקב | רבי יהודה הנשיא | רבי יצחק אברבנאל | גן המבוכה של הרמח"ל בלבירינת של סטרה | יעקב שאול אלישר | חיים אברהם גאגין |
איתמר ורהפטיג | פתחיה מנקין |
יהדות התפוצות (46 ערכים)
קהילות:אפריקה, אסיה, אירופה, אמריקה ושאר
אשכולות ערכים בתולדות ישראל (70 ערכים)
השואה (6 ערכים)
מעט על השואה
התשעים ושלוש | שיחה:התשעים ושלוש/ארכיון 1 | שיחה:התשעים ושלוש | אסתר פרבשטין | בסתר רעם | מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה |
קרבות המכבים ( 6 ערכים)
אתרי קרבות המכבים
קרב אפולוניוס | קרב בית חורון (166 לפנה"ס) | קרב אמאוס | קרב בית צור | קרב בית זכריה | קרב כפר שלמא |
קרבות המכבים (מרד החשמונאים) | ||||||||
שליט | אנטיוכוס הרביעי (175 - 164) |
אנטיוכוס החמישי (164 - 162) |
דמטריוס הראשון (162 - 150) | |||||
שנה לפנה"ס | 166 | 166 | 165 | 164 | 162 | 162 | 161 | 160 |
אתר הקרב | אפולוניוס | בית חורון | אמאוס | בית צור | בית זכריה | כפר שלמא | חדשה | אלעשה |
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה (37 ערכים)
רשימת הערכים על המערכה בארץ ישראל במלחמת העולם ההראשונה
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
- כללי : חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • כיבוש ירושלים בידי הבריטים • גירוש תל אביב
- קרבות : תעלת סואץ • קרב רומני • עזה הראשון • עזה השני • באר שבע • גבעות מע'אר • קרב עיון קרא • ואדי צארר • לטרון • קו שתי העוג'ות • תקרית כפר סבא • מגידו • הקרב בנחל תרצה • כיבוש חיפה
- יחידות :הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית • הבריגדה הארצישראלית
- אישים :ארצ'יבלד מאריי • אדמונד אלנבי • אחמד ג'מאל פאשה • אוטו לימן פון סנדרס • קרס פון קרסנשטיין • אריך פון פאלקנהיין • ג'ון פטרסון • זאב ז'בוטינסקי
- אחרים: בית הקברות הבריטי בירושלים • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • כיכר היל • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי
- תוצאות : הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה (21 ערכים)
השותפים למאמץ היישוב במלחמת העולם השנייה
התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
כללי | התנדבות היישוב לצבא הבריטי • היישוב במלחמת העולם השנייה • הבריגדה היהודית • לוי בנימין - מפקד הבריגדה • הפלמ"ח • צנחני היישוב • מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי • שבויי היישוב במלחמת העולם השנייה • הרבנים הצבאיים • אות ההתנדבות | |
היחידות | פלוגת ההובלה 462 • פלוגת הנדסה 745 ("סולל בונה") • מתנדבי היישוב בחיל החפרים • מתנדבי היישוב בבאפס • הרגימנט הארץ-ישראלי • חיל העזר לנשים • פלוגת מובילי המים 148 • יחידת הקומנדו 51 • קבוצת החקירה המיוחדת | |
אתרים | פיוג'י • טרוויזיו • בריזיגלה • המערכה על נהר סניו • בית הקברות הצבאי ברוונה | |
אישים | משה שרת • יוסף אלמוגי • יצחק בן-אהרן • מרדכי מקלף • עזר ויצמן • חיים הרצוג • אהרן רמז • חיים לסקוב • מאיר זורע • שלמה שמיר | |
ראו גם פורטל היישוב |
איטליה (177 ערכים)
מחוז אומבריה ( 44 ערכים)
אתרים וערים באומבריה
מחוז סרדיניה (46 ערכים)
אתרים ומידע על האי סרדיניה
גירסה משנת 2009 (ערכי עזר - לא מקוריים)
-
מפת סרדיניה
-
פארקים לאומיים של סרדיניה
-
דיאלקטים
מחוז פיימונטה ( 45 ערכים)
מחוז פיימונטה | ||
---|---|---|
בירת המחוז | טורינו | |
ניב מקומי | פיימונטית | |
נפות | אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורבנו-קוזיו-אוסולה • ורצ'ילי • טורינו • נוברה • קונאו | |
ערים | איווריאה • אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורצ'ילי • מונדובי • סאלוצו • קארמניולה • קונאו • קזאלה מונפראטו • קראסקו | |
אתרים יהודיים | יהדות פיימונטה • יהדות אסטי • יהדות קזאלה מונפראטו | |
אתרי טבע | נהר טנרו • נהר בורמידה • נהר צ'רבו • אגם אורטה |
אתרי מחוז פיימונה
מחוז ונטו ( 8 ערכים)
אתרי מחוז ונטו
ונציה | כיכר סן מרקו | בזיליקת סן מרקו - מקור אבני המזבח | בוראנו | גשר ריאלטו | הלבירינת של סטרה |
אקווה אלטה | מטרה (עיר) |
מחוז אמיליה-רומאניה ( 3 ערכים)
אתרי מחוז אמיליה-רומאניהו
רג'ו אמיליה | טבח מרזבוטו | קארפי |
מחוז בזיליקטה (ודרום איטליה) (11 ערכים)
מידע על דרום איטליה ואתרי מחוז בזיליקטה
מצוג'ורנו | אליאנו | ארץ שכוחת אל | קרלו לוי | טאראנטו - הפסוק מצוטט בטעות, מקורו ב"Otranto" | האיים האיאוליים |
סטרומבולי | מונופולי - עירו של אברבנאל | החוף האמאלפיטאני | פומפיי | התפרצות הר הגעש וזוב (79) |
אתרים אחרים באיטליה (20 ערכים)
אתרים ממחוזות אחרים באיטליה
התבל (77 ערכים)
תולדות העמים (28 ערכים)
ערכים מתחום ההיסטוריה
ז'ול ורן (16 ערכים)
רשימת האתרים של יצירות ז'ול ורן
מחזות, סרטים ונעימות (33 ערכים)
ערכים הקשורים לתרבות העמים
שונות (32 ערכים)
ערכי מידע כלליים (29 ערכים)
מלמד | פרנס | סוחר | בריגדיר גנרל | דואר זבל | |
פחה | מוח'תאר | טאבו (פולינזיה) | טאבו | סביל אלחרם- בהר הבית | קמפוס |
זקנה | ספא (מרחצאות) | כתב שטח | אשקובית | בתי כלונסאות | משא |
תובלה | נוסע | קדסטר | מעצמה | זוגיות בבעלי חיים |
מחיקות לא מובנות (3 ערכים)
הוותיקן והתנועה הציונית -כולל דיון - נמחק | הוותיקן וירושלים - נמחק | הוותיקן והעם היהודי - גם נמחק |
מאחורי היוזמה להצבת התבנית עומדת מנהלת פרויקטים במרכז ירושלים ליחסי יהודים ונוצרים |
פיקנטריה
המפגש הראשון עם אנציקלופדיה
מאת משתמש:דניאל ונטורה - הכינוי שלי בויקיפדיה העברית:|Daniel Ventura
כאשר עליתי ארצה בגיל שבע, דודי המשכיל, פרננדו טראצ'ינה (יוזם הרעיון לייצוב המגדל הנטוי בפיזה), צייד את בן אחותו, אימי הי"ד, דָּנִיֵּאֶלֶה (כך קראו לי אז), המהגר מאירופה התרבותית ליבשת אסיה הרחוקה, בספר מכורך מלא ציורים וצילומים: אנציקלופדיה לנוער. המטרה: להישאר בן תרבות גם בארץ החדשה. הספר לא נשמר זמן רב, אבל אהבתי לקרוא בו. זכורה לי ממנו רק תמונה אחת, של בקעת גינוסר – "גן העדן" של ארץ ישראל.
בגיל עשר הגעתי לכפר בתיה. הספרייה הייתה המקום החביב עליי. כאשר הוקם חדר עיון לבוגרים, מוניתי לאחראי. והנה הגיע הכרך הראשון של האנציקלופדיה העברית. נדמה לי שקראתי אותו מתחילתו עד סופו. זה לא היה תקדים לקריאת שאר הכרכים, אבל רכשתי חיבה ליצירה המכונה אנציקלופדיה.
חלפו שנים, נישאתי, למדתי, עבדתי, אבל לאנציקלופדיה לא שבתי. כאשר הציעו לי לקנות ספרים מסוג זה דחיתי את ההצעה: פשוט אינני קונה ספרים שאין סיכוי כי אקרא בהם. והנה ביום אחד, 25 בדצמבר 2006, בהיותי בגימלאות, גיליתי שוב את האנציקלופדיה והפעם את ה"ויקיפדיה העברית". הייתה זו אהבה ממבט ראשון. החלטתי לעדכן את הערך על יהדות לוב ומעשה שהיה כך היה:
איך מגיעים לכך ? אספר את סיפורי.
במאי 1984 השתתפתי בסמינריון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא עדה בישראל: היבטים היסטוריים וגנטיים, בהדרכת פרופסור אבינעם אדם ופרופסור ירון צור. במסגרת הקורס כתבתי עבודה סמינריונית על הממצאים הגנטיים מול המידע ההיסטורי ביהדות לוב.
עברו כעשרים שנה, פרשתי לגמלאות ואת שעות לפני-הצהריים אני מבלה ב"כולל" למבוגרים על שם רבי בנימין הרלינג ה"ד. באחד השיעורים הועלה הנושא: האם ניתן ללמוד מפרופיל גנטי של עדה על תולדותיה. נזכרתי בעבודה. חיפשתי עדכונים באמצעות מנוע החיפוש "גוגל" וכמעט לא מצאתי. אבל בראש תוצאות החיפוש הופיע הערך על יהדות לוב בוויקיפדיה. על הנושא שלי, תולדות העדה, היו רק משפטים בודדים ועל גנטיקה, אף מילה. עדכנתי את הערך, אשר בינתיים השתפר, הדפסתי אותו והבאתי אותו לחברי ללימודים.
הבנתי כי מידע שצברתי בלימודים יכול להיות גם נחלת אחרים. מכאן עברתי לעבודות סמינריוניות אחרות שכתבתי כמו מחצבות הגפרית בבארי לא היה קל לעבוד ביחד עם הצוות המסור המפעיל את הוויקיפדיה. בעיקר חשתי בהבדלי רקע ותרבות. תודה לכל המשתמשים הנכבדים אשר הקדישו לי מזמנם להדרכה והכוונה בייחוד לדוד שי, לחגי אדלר, ולמלמד כץ. ב-1035 ימי פעילותי ביצעתי 22,313 עריכות במרחב הערכים הראשי.
המקור:ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/22
Major Project Aims at Reconstructing Florentine Ghetto
המטרה העיקרית של פרויקט "שיחזור גטו פירנצה" כולל הבנה מחודשת של המבנה הגאו-כלכלי והפיזיונומיה החברתית. הפרויקט עומד להסתיים בחודש מרץ. הוא מתבצע על-ידי פרויקט הארכיבים של בית מדיצ'י (Medici Archive Project) ומבצע אותו Gabriele Mancuso, מנהל the Eugene Grant Research Program on Jewish History and Culture in Early Modern Europe,
הגטו של פירנצה הוקם בשנת 1570 על ידי קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, בסמוך לאזור של Mercato Vecchio (שוק ישן). "מיקומו, ממש במרכז העיר, היה כרוך במספר בעיות משפטיות ולוגיסטיות. בו רוכזו, בצפיפות רבה, כל יהודי טוסקנה
בקישור מפה מפורטת של גטו פירנצה.
ציורים מהגטו המקור: Fabio Borbottoni - Since 1996 in Cassa di Risparmio di Firenze Collection -ויקישיתוף
מונופול על החוכמה
(מדף משתמש ישן)
אך יש כאלה שלוקחים
מונופול על החכמה
הם יודעים יותר טוב ממני
הם יודעים יותר טוב ממך
מה טוב בשבילי מה טוב בשבילך.— עוזי חיטמן - הארץ הזאת
-
איך לנהוד בבני אדם הקרובים לשליטים
יש לנהוג בבני אדם יפה או להשמידם כליל. כי בגלל פגיעות קלות הם מתנקמים, אבל פגיעות קשות אינם יכולים לנקום
נזכרתי השבוע, עם פירסום תגובות על דו"ח מבקר המדינה על מבצע צוק איתן
ולא רק במקרה זה. תבינו איך שתבינו
Daniel Ventura - שיחה 23:48, 27 בפברואר 2017 (IST)
על המגדיר החדש
אנחנו שמחים מאוד לבשר לכם שחלק ראשון מתוך אתר "צמחיית ישראל ברשת" החדש התחיל לעבוד: מגדיר הצמחים זמין ופעיל באתר! יחד איתו גם עמודי הצמח החדשים.
לצפיה במגדיר הצמחים החדש: http://flora.org.il
כמה דברים מעניינים במגדיר החדש:
- מגדיר מהיר ומשופר המאפשר שליפה לפי כמה ערכים של אותה תכונה (למשל: גם שיח וגם בן-שיח)
- עמוד צמח משופר המכיל צילומים גדולים, מפות תפוצה ותצוגה גרפית של מועדי הפריחה.
- בחלק מהצמחים (חפשו למשל תלתנים) תמצאו בעמוד הצמח תמונות דיאגנוסטיות המאפשרות לזהות באופן ייחודי את המין המוצג
- תמיכה בסמארטפונים - אפשר להשתמש במגדיר גם בשטח
המגדיר הוא חלק ראשון מתוך כמה; האתר החדש יכיל עוד מספר איזורים שעדיין אינם מוכנים, כולל איזור הפורומים, גירסה אנגלית של האתר, קורס בוטניקה בוידאו ועוד. כמובן שנעדכן אתכם בהמשך, כשיתפרסמו החלקים הנוספים.
נשמח לשמוע מה דעתכם על האתר החדש, השיבו למכתב זה או כתבו לנו כאן.
הגדרה נעימה,
פרופסור אבינעם דנין וברק דנין
"תבנית "הבהרת חשיבות" לערך "דוד בן דוד"
דוד בן דוד נפטר בגיל 94. עופר אדרת כתב עליו בעיתון הארץ עופר אדרת, שחה לארץ ישראל: סיפורו המטלטל של דוד בן דוד, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2018
נזכרתי כי שכאשר כתבתי על דוד בן דוד, ביום 7 ביולי 2007 הניחו על הערך "תבנית חשיבות" ועלול היה להמחק
- מתוך דף שיחה של הערך "דוד בן דוד". והנה הפרטים:
מדובר בערך מקיף על אדם רב פעלים שנטל חלק במספר רב של ארועים ארועים היסטורים. במהותו אינו שונה מסמואל דרבן המומלץ. דני ראוי להערכה רבה על ההשקעה בערך הזה. קרני • שיחה • משנה 01:54, 8 ביולי 2007 (IDT)
- שונה לחלוטין במהותו מסמואל דרבן (שקיבל כמה וכמה עיטורים, קרי הכרה קצת יותר רחבה בפועלו). וכן, דני בהחלט ראוי להערכה אבל חשיבות הערך לא הובהרה. חבל שאתה עושה צחוק מהנושא של הבהרת חשיבות: החשיבות צריכה לנבוע מהערך ולא מדף השיחה שלו. הייתי מאוד שמח אם זה היה קורה וניתן היה להשאיר בויקיפדיה ערך יפה שכזה, אבל תאמין לי - אני יכול לכתוב בלי שום בעיה ערך כזה בדיוק על כל אחד ואחד מבני משפחתי והשכנים שלי, כולל על עצמי (הידעת? כמעט הייתי יושב ראש התאחדות הסטודנטים, וכמעט זה מספיק, לפי הערך הנ"ל, כי לא צריך להיות באמת מישהו). עמית 10:04, 8 ביולי 2007 (IDT)
- עמית יקירי. אני לא יכולתי לכתוב בלי שום בעיה ערך כזה בדיוק על כל אחד ואחד מבני משפחתי והשכנים שלי, כולל על עצמי. Daniel Ventura 11:49, 8 ביולי 2007 (IDT)
- עמית לא ברור לי מדוע אתה נוקט בטון שכזה. כל חטאי הוא שהבעתי כאן את דעתי על הערך והדגמתי שאינו יוצא דופן. אין בלבי ספק שחשיבותו של האדם עולה בהרבה על זו של כוכבני ערוץ הילדים למיניהם ולא ברור לי מדוע קיומו של הערך כה מפריע לך. אני בספק אם ניתן לכתוב ערך שכזה על כל שכניך ואם כן אז אתה גר בשכונה נהדרת. איני מכיר אותך, אבל לצערי אני מכיר מקרוב את הפוליטיקה של ההתאחדות וארגוני הסטודנטים כבר שנים רבות ואיני סבור שעסקניה קרבים ולו לקרסולו של דוד בן דוד, אבל אם יכתב עליך ערך אשמח לבחון אותו בפתיחות הראויה לכך. קרני • שיחה • משנה 19:45, 8 ביולי 2007 (IDT)
ערכים חסרים בויקיפדיה העברית
טיוטה של הערכים מצויה בקישור. כאשר יורשה לי לחבר ערכים חדשים, אערוך את הטיוטות כך שיתאימו לדרישות הויקיפדיה העברית
מלחמת העולם הראשונה
- ירושלים במלחמת העולם הראשונה - כנס העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה
- מוזיאון המלחמה האימפריאלי
- המעורבות הצבאית של איטליה בארץ ישראל
- אוסף לזכרון הלחימה האוסטרלית
- הספינה האדלה (Adela) - ספינת מלחמה גרמנית-טורקית שפעלה בים המלח
- הלחימה בצפון מדבר יהודה
- הקרב על מעברות הירדן -1918
ארץ-ישראל
רכבות ארץ ישראל
- מסילת הברזל כפר ג'יניס - א-לובאן
- המסילה העות'מאנית מנחל שורק למבואות עזה 1916-1917
- הרכבות בדרום ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי
- תחנות רכבת ומסילות בשנים 1916-1918 - האוסף האוסטרלי
באר שבע
- באר שבע - טחנת הקמח של גורדון ושניידרביץ' - המרכז היהודי לפני מלחמת העולם הראשונה
בקעת הירדן
- מעברות הירדן
- El Ghoraniye Bridge - הגשר הראשון בדרום עמק הירדן
- . גשר אום-שורט- מעבר מפתח במלחמת העולם הראשונה
- .בית הערבה - קבר אחים
- ואדי עוג'ה
- ביצות ואדי מלחה - מושב הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה והיום שמורת טבע
אזור זמר
אחרים
צמחי ארץ ישראל
- חבלבל סיצילי
- חבלבל מאוריטני
- קיפחת - צמח נוי
- צחנן מבאיש- צמח בר
- אשל אברהם בבארשבע - עץ היסטורי
- טרכלוספרמון יסמיני - מטפס נוי
- אוכם שיחני
- גרגרנית כוכבנית
- אלמוגן רחב עלים
- סולנום רנטונט
- דורנטה מגוונת
- דורנטה תאילנדית
גאולוגיה של ארץ ישראל
- פארק גיאולוגי מצוק רמים
- אוסף סלעים ללימודי גאולוגיה
- ברקציה - ערך מעניין
כך נאבקה מדינת ישראל במתנגדים להתנתקות
תומר פריסקו, כך נאבקה מדינת ישראל במתנגדים להתנתקות, באתר הארץ, 22 ביוני 2014
ספר חדש מתאר את ההתגייסות הכללית - הפוליטית, התקשורתית והמשפטית - לסכל כל אפשרות לעצירת פינוי הישראלים מרצועת עזה
תיאור ההתגייסות נגד המחאה הכתומה הוא תמרור אדום המצביע על יכולתה של חברה דמוקרטית להשתמש בכל כוחותיה, הממסדיים והחוץ־ממסדיים, כדי להעביר תוכנית פעולה בעלת ממדים ברוטליים, שמטרתה ויעילותה שנויות במחלוקת. כתיבתה של רוט ממחישה היטב עד כמה קל לשנע את דעת הקהל בדמוקרטיה המודרנית ועד כמה אכזרית יכולה להיות היציאה נגד מיעוט לא־קונסנזואלי שמממש את זכותו למחאה.
-
חקלאות בנצרים
-
רחוב בנצרים
-
פעם היה בית כנסת בנצרים
ערכים הטעונים עדכון
1. שמורת פורה 2. יהדות פינלנד 3. פרשת ויקהל 4. חורבת מדרס 5. האדונית והרוכל 6. ים המלח 7. המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה8. עיראק אל-מנשייה 9. באר אברהם 10. באר שבע 11. פתח תקווה 12. גבעת הכלניות (חוות שקמים) 13. משה 14. אביגיל (התנחלות) 15. רשימת מאחזים16. ירידת מפלס ים המלח 17 .ברינדיזי - על רחוב היהודים 18. מעבר "מצודת היהודים" - קצר אל-יהוד 19. עוג'ה א-תחתא - מידע על מלחמת העולם הראשונה ועל אספקת המים 20. תבנית:שמורות טבע בישראל - חסרה שמורה אחת לפחות 21. דבוראות - מגמה חדשה בענף 22. שמן זית - ההרכב הכימי 22. הורנבלנדה - צילום פירורים של המינרל מרמת הגולן 23. מכתש רמון - עץ מאובן 24. בזלת - הוספת סוג בזלת "שקדים" 25. עז הבית - יתרונות החלב. 26. רעננה - בית הכנסת "אהבת אחים" 27. סלע געשי - צילום של בזלת שקדית 28. הרצליה - פומיס מן החוף 29. חול - מרמת הגולן 30. צפחה - צילום מארץ-ישראל 31. גרניט - צילום מאילת 32. וזוב - להוסיף צילומי סלעים 33. סקוריה - להוסיף צילומי סלעים 34. הגאולוגיה של הגולן - נא להוסיף צילומים 35. טוף - נא להוסיף צילומי סלעים 36. המכון למדעי כדור הארץ - קישור לאנציקלופדיה חדשה למדעי כדור הארץ 36. פרשת ויקרא - דבר תורה 37. בית הערבה - עדכון על מצבת החללים
נוכח העתיד
(מתוך דף משתמש עתיק)
אציג אחדים מהרעיונות שהתגבשו אצלי בשנים האחרונות:
- עידוד משתמשים חדשים - נדמה לי זאת אחת מנקודות התורפה של הויקיפדיה. בתחומים רבים חסרים כותבים ובמקרים אחרים הכתיבה מרוכזת בידי בודדים. השיטה לפיה פונים למשתמש חדש במכתב סתמי ומציעים לו לראות "ערך מומלץ" - בהחלט אינה מספקת. יש ללוות אותו בסבלנות בתקופה הראשונה.
- טובים השנים (או יותר) מן האחד - זה עקרון בעל חשיבות עצומה. סברתי שזה אחד היסודות של הויקיפדיה. לצערי הסתבר לי כי עזרה בערך שכתב הזולת היא בגדר טובה מיוחדת וחבל.
- לקורא היום אין סבלנות רבה - הוא מבקש ללמוד הכל בקצרה ולעניין. אך ללא מציאת עניין בכתוב, הוא גם לא ישלים לקרוא ערך "קצר ולעניין". ולכן חשוב לתת הסבר קל ליד מונח לא ידוע (אחרת יגש לקישור חיצוני או יפרוש - בכל מקרה יאבד עניין). כאשר מוצגת מסקנה יש מקום להציג מקרה. בקיצור, לאפשר לו לעבור את הערך בעניין תוך השגת המטרה: הכרת נשוא הערך. לצערי תוספות כאלה כונו בשם :"טפל" ונמחקו.
- הפניית הקורא לקישורים - אם הקורא נדרש לעבור לקישור או לפתוח ספר כדי להבין את תוכן הערך, אולי השכלתו תורחב אך את הנושא הוא לא ילמד. ואתן דוגמא, מערכים שכתבתי נמחקו פסוקים מהמקורות ןזכיתי להערה:"שילך לפתוח ספר תנ"ך". אין כבר יפתח ספר תנ"ך הוא יימצא עניים בנושאים אחרים ולא יישוב לויקיפדיה.
- ניצול תבניות - במקרים אחדים שמים תבנית על הערך כאשר חלק מתוכנו אינו מוצא חן. תבנית "שיכתוב" יש לשים מתי שהערך זקוק לשכתוב ותבנית "השלמה" - מתי שהוא זקוק להשלמה. מכל מקום, די בתבנית אחת בכל פעם. המוזר ביותר הוא הצבת "תבנית חשיבות" כאשר הערך עדיין בעבודה. הדבר מראה על "משפט קדום" שיש למשתמש על הנושא, אם הוא מעלה ספקות לגביו בטרם הוא הושלם.
- שמירה על התקנות - התקנות בדרך כלל נועדו לשמור על מסגרת פעולה סביר, אך גם להגן על המשתמש. לצערי, נתקלתי בפעולות שנעשו על-ידי מפעילים שלא היו בהתאם לתקנות - כולל החסימה הנוכחית.
- זכויות יוצרים - מקובלת עלי המדיניות הקיימת. ילד עם זאת, כדאי להמשיך בנסיונות ההפשרה. כמה ששוחתי על הנושא בשנים האחרונות בהנתי כי בנושא "שימוש הוגן" יש ליברליות רבה יותר.
- שימוש הוגן - לדעתי הוא ציטוט המקור, במגבלה של מספר המילים, תוך ציונו. בויקיפדיה נקבע נוהג לצטט מקור, לשנות אותו ואז להמנע מאיזכורו. לכאורה, הטקסט הומצא על-ידי הכותב - דבר שאין לו כמובן של שחר.
- דיונים רבים מדי - יש חברים בקהילה הרואים בה במה לדיונים. משקלם הוא מעבר לכל פרופורציה. בדיון על חסימתי גיליתי אספקט נוסף: משיכת הדיון, בשני פורומיםת על פני יותר משבוע, על-ידי יוזם הדיון, אשר הכריז כי לא יפסיק את הדיון עד לגירושי מהויקיפדיה. ואכן המטרה הושגה !
- מחיקות ללא נימוקים - משתמשים נוהגים למחוק את דברי זולתם ללא נימוק. לעיתים גם ערכים שלמים אפילו אם כבר שנה ויותר בויקיפדיה - ללא כל ביסוס בתקנות. כפי שהתבטא אחד המפעילים: אני יושב מפצח גרעינים - יורק את הקליפות וגם .... גישה מכובדת ביותר לעבודת הזולת.
הערות שוליים
- ^ מקור: ra Liscia Benporad and Annamarcella Tedeschi Falco, Tuscany Jewish Itineraries , Marsilio Regione Toscana, 1995 page 46.