מסע הצלב של 1101 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: sh:Križarski rat 1101 |
מ עריכה חלקית, אך עריכה נוספת נדרשת |
||
שורה 1:
{{עריכה|סיבה=תעתיקים שגויים, תרגמת וכו'}}
'''מסע הצלב של 1101''' היה [[מסע צלב]] קטן של שלוש תנועות נפרדות, שאורגן בשנת [[1100]] לספירה וב-[[1101]] אחרי הצלחתו של [[מסע הצלב הראשון]]. מסע זה נקרא גם '''מסע הצלב של מוגי-הלב''' על-שם מספר רב של משתתפים שהצטרפו למסע זה אחרי שעזבו את המסע הראשון.
מסע הצלב הראשון המוצלח עודד קריאה לתגבור מצד [[ממלכת ירושלים]] החדשה. לכן, ה[[אפיפיור]] [[פסקליס השני]], יורשו של [[אורבנוס השני]] (שמת לפני סופו של המסע הראשון שאותו הוציא לפועל), קרא למסע צלב נוסף. הוא עודד במיוחד את אלו שנשבעו לצאת למסע הראשון ולא עשו זאת, וגם את אלו שעזבו באמצע. חלק מהאנשים האלו כבר סבלו
==הלומברדים==
במאי, הם תוגברו על-ידי קבוצה קטנה אבל חזקה של [[
הקבוצה החלה לצעוד בסוף מאי, לעבר [[דורילאום]], כשהם עוקבים אחרי הדרך שעשו ריימונד וסטפן במהלך מסע הצלב הראשון. הכוח הזה תיכנן להמשיך לעבר [[קוניה]], אבל הלומברדים, שמספרם היה גדול בהרבה משל הכוחות האחרים, היו נחושים לצעוד צפונה ל[[ניקסר]], שם הוחזק בשבי הדנישמנדים (עם טורקי) אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון, [[
▲במאי, הם תוגברו על-ידי קבוצה קטנה אבל חזקה של [[צרפת|צרפתים]], [[בורגונדים|בורגונדיים]] ו[[גרמניה|גרמנים]], תחת הנהגתו של סטפן (רוזן בורגונדי), אוד הראשון (דוכס בורגונדי) וקונראד, עוזרו של [[היינריך הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך הרביעי]] (קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]]). בנוסף הצטרף אליהם גם [[ריימונד הרביעי]] (שליט [[טולוז]]), אחד המנהיגים שהוביל את מסע הצלב הראשון וכעת שירת תחת הקיסר היינריך. הוא מונה להיות המנהיג הכללי, ושלח כוח בינזטי של [[שכיר חרב|שכירי חרב]] [[פשנגים]] תחת פיקודו של הגנרל ציטאס.
▲הקבוצה החלה לצעוד בסוף מאי, לעבר [[דורילאום]], כשהם עוקבים אחרי הדרך שעשו ריימונד וסטפן במהלך מסע הצלב הראשון. הכוח הזה תיכנן להמשיך לעבר [[קוניה]], אבל הלומברדים, שמספרם היה גדול בהרבה משל הכוחות האחרים, היו נחושים לצעוד צפונה ל[[ניקסר]], שם הוחזק בשבי הדנישמנדים (עם טורקי) אחד ממנהיגי מסע הצלב הראשון, [[בוהמונד הראשון]]. אחרי שכבשו את [[אנקרה]] ב-[[23 ביוני]], והחזירו אותה לאלכסיוס, הצלבנים פנו צפונה, שם הותקפו מידית על ידי ה[[סלג'וקים]] הטורקים, וההתקפות נמשכו למשך שבועות.
{{הפניה לערך מורחב|קרב מרסיבן}}
הלומברדים הבינו את הטעות שעשו, וכל הצבא פנה בחזרה מזרחה והצבא נכנס לשטחי הדנישמנדים הטורקים. עם זאת, הסלג'וקים, תחת שלטונו של [[קיליץ' ארסלאן]], שהבין שהפילוג בין הטורקים היה הסיבה לכשלונו לעצור את מסע הצלב הראשון, בא בברית עם הדנישמנדים ועם שליט [[חאלב]].
▲===קרב מרסיבן===
▲הלומברדים הבינו את הטעות שעשו, וכל הצבא פנה בחזרה מזרחה, ונכנסו לשטחי הדנישמנדים הטורקים. עם זאת, הסלג'וקים, תחת שלטונו של [[קיליץ' ארסלאן]], שהבין שהפילוג בין הטורקים היה הסיבה לכשלונו לעצור את מסע הצלב הראשון, בא בברית עם הדנישמנדים ועם שליט אַלֵפּוֹ ([[חאלב]] של ימינו). בתחילת אוגוסט הצלבנים את הצבא המוסלמי במרסיבן. הצלבנים התארגנו בחמש מחלקות: הבורגונדיים, ריימונד והביזנטים, הגרמנים, הצרפתים והלומברדים. הלומברדים בחזית הובסו, חיילי הפשנג נטשו את הקרב, והצרפתים והגרמנים נאלצו לסגת. ריימונד נשאר לכוד על סלע וחולץ על-ידי טספן וקונראד. הקרב המשיך ליום שלמחרת, מחנה הצלבנים נכבש והצלבנים ברחו, כאשר הם משאירים מאחוריהם נשים, ילדים וכוהנים שיהרגו או ישועבדו. רוב הלומברדים, שלא היו פרשים, נמצאו במהרה ונהרגו על-ידי הטורקים. ריימונד, סטפן מבלואה וסטפן מבורגונדי ברחו צפונה ל[[סינופ]], וחזרו לקונסטנטינופול באונייה.
==חיילי נבר==
==הצפרתים והבווארים==
מיד אחרי שויליאם מנבר עזב את קונסטנטינופול, הגיע צבא שלישי
מקונסטנטינופול, הצבא התחלק לשתיים. חלק אחד הפליג ישירות ל[[ארץ ישראל]], והשאר צעד אל עבר הרקליאה, וכמו הצבא הקודם נתפסו במערב שהכין להם קיליץ' ארסלן הסלג'וקי והובסו. ויליאם וולף ברחו, אבל יו נפצע אנושות; הניצולים הגיעו לבסוף ל[[טרסוס]], שם נפטר יו. אידה נעלמה במהלך המערב, וכנראה נהרגה, אך לפי אגדות היא נלקחה בשבי ונהייתה אמו של [[זנגי]], אויב גדול של הצלבנים במסעותיהם הבאים.
| |||