אתרי המקרא – הבדלי גרסאות

'''אתרי המקרא''' הנם מקומות אשר נזכרים באחד מספרי ה[[מקרא]]. השמות הן של יישובים, אזורים ואתרים.

[[תמונה:ILACHISHTEL.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער העיר [[תל לכיש|לכיש]]]]

 

 

 

==מסעות בני ישראל==

" אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם: בְּיַד מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן. וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם, לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי ה'; וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם, לְמוֹצָאֵיהֶם. וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן... וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵרַעְמְסֵס; וַיַּחֲנוּ, בְּסֻכֹּת. וַיִּסְעוּ, מִסֻּכֹּת; וַיַּחֲנוּ באֵתָם, אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר. וַיִּסְעוּ, מֵאֵתָם, וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן; וַיַּחֲנוּ, לִפְנֵי מִגְדֹּל... וַיִּסְעוּ, ממָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ-שָׁם. וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם; וַיַּחֲנוּ, עַל יַם סוּף. וַיִּסְעוּ, מִיַּם-סוּף; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר-סִין" ([[במדבר]] פרק ל"ג, פסוקים א'-י"א)

 

 

==גבולות השבטים==

[[ועדת השמות הממשלתית]] וקודמותיה קבעו שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים. חלקם התבססו על שמות של אתרים מקראיים הממוקמים בסביבת האתר, המועמד לבחירת שם. השמות שנבחרו נכללו במפות אשר עמדו לרשות תלמידי בתי הספר בימי [[המנדט הבריטי]] על [[ארץ ישראל]] ובמפות [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות הממשלתית]] ב[[מדינת ישראל]]. שימוש נרחב בנוהג זה היה בימיה הראשונים של המדינה, כאשר הוקמה [[ועדת השמות הממשלתית#הועדה למתן שמות עבריים לנגב|הועדה למתן שמות עבריים לנגב]]. במשך עשר חודשי עבודתה היא נתנה 561 שמות עבריים, מתוכם 29 שמות יישובים, רק לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין [[אשקלון]] לבין שפך [[נחל קדרון]].

 

 

המפה החדשה, אשר יצאה בשנת 1950 וכללה את השמות החדשים היא המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית אשר לצד השם העברי החדש של המקום הופיע גם השם הערבי הקודם. במפה נקבעו שמות עבריים גם לאתרים מעבר ל[[הקו הירוק]] בתוך תחומי [[ממלכת ירדן]]. וכך במפות שהיו לרשות הציבור הופיעו אתרים מקראיים בשמות המקוריים כמו: [[שכם]], [[חברון]], [[עין גנים (אתר מקראי)]] - היא [[ג'נין]].