אלעזר בן חנניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
העם הסתער על החיילים, כבש את העיר העליונה, שרף את ארמונות המלך אגריפס, וכן בתי כוהנים ועשירים, ואת הארכיון בו היו שטרי החוב. אנשיו של אגריפס ואנשי צבא רומי התבצרו במצודת אנטוניה. לאחר מצור, קיבלו היהודים וחיילי אגריפס רשות לעזוב את המצודה, אך הרומאים נותרו נצורים.
 
בימים אלו הגיע לירושלים מנחם, מנהיג הסיקריקיים, ולקח את הפיקוד על המרידה. הוא נהג בגינוני מלכות, ואף הרג את חנניה, הכהן הגדול, אביו של אלעזר. שלטונו היה קצר ימים ואכזרי. לאחר שהמאיס עצמו על ההמון הירושלמי, התנפלו ההמונים על אנשיו של מנחם ורצחו אותו. אלו מאנשיו של מנחם שנותרו בחיים, וביניהםובהם [[אלעזר בן יאיר]] נמלטו אל [[מצדה]] והתבצרו בה.
 
לאחר שביצר את מעמדו מבחינה פנימית, המשיך אלעזר במרידה כנגד הרומאים. הוא שלח אל הרומאים המתבצרים שליחים, אשר פיתו אותם להכנע. משנכנעו הרומאים והניחו את נשקם, הרגו אותם אנשי אלעזר. [[יוסף בן מתתיהו]], מתעדה החשוב ביותר של תקופה זו, כותב כי רצח הרומאים לאחר שנכנעו הייתה שגיאה, שהפכה את המאבק למאבק דמים אלים, בו לא תתקבל כניעתו של צד כלשהו, אלא עליו להמשך עד המוות.