אלפטרנזיט – הבדלי גרסאות

עיקרו של המיזם בחפירת סדרה של "מנהרות בסיס" אשר זכו לשמן בשל העובדה שהן מוקמות סמוך לבסיסם של ההרים אותם הן חוצות, ובגובה נמוך במאות מטרים מהמנהרות הישנות הוותיקות לאורך צירי התנועהתנועה אלה. בדרך זו מקצרות המנהרות את זמן הנסיעה לאורך הצירים, שכן הן חוסכות מהרכבות את הצורך לטפס לאורך מסילות רכבת מפותלות בטרם הן מגיעות לפתחי המנהרות. עוד מאפשרות המנהרות החדשות לרכבות משא במשקל כבד של עד 4,000 טון לעשות בהן שימוש. המנהרות החדשות נחפרות לפי סטנדרטים הנדסיים ובטיחותיים מתקדמים, והן עשויות בדרך כלל משני פירים מקבילים שבכל אחד מהם מסילת רכבת בודדת. הפירים מקושרים זה לזה במעברים רוחביים במרווחים של 300 עד 333 מטר. מנהרת הבסיס גוטהרד שאורכה 57 ק"מ, תהייה, לכשתושלם, המנהרה הארוכה בעולם.

חציבת מנהרה לתחבורת רכבות מהירה דרך הרי האלפים הוצעה כבר ב-[[1975]], אך התוכנית נגנזה בשל התנגות ה[[קנטונים של שווייץ|קנטונים]] המזרחיים של שווייץ. ב-[[1983]] הכריזה ממשלת שווייץ כי הפרוייקט אינו חיוני בשל התפתחות אמצעי תחבורה אחרים, אך ב-[[1986]] שבה התוכנית ועלתה לדיון, ונבדקו חמש חלופות שונות. ב-[[2 במאי]] [[1992]] נחתם הסכם בין שווייץ ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] שהסדיר את מעברן של סחורות דרך המדינה באמצעות מסילות הרכבת, והקמת שני הצירים אושרה ב[[משאל עם]] שנערך ב-[[27 בספטמבר]] [[1992]], ובסוף השנה אישר גם ה[[פרלמנט]] את הפרוייקט. מאז יצאו עבודות הבנייה לדרך, עולות סוגיית עלותועלותן ותועלתוותועלתן לדיון מידימפעם פעםלפעם. ב-[[1998]] הוערכה עלות הפרוייקט ב-14.7 מליארד [[פרנק שווייצרי]] אך ב-[[2005]] עודכנו הנתונים ל-22 עדואף 24 מיליארד פרנק.

ציר גוטהרד הוא המזרחי בין שני הצירים והוא כולל שלוש מנהרות בסיס - מנהרת הבסיס גוטהרד בתווךבמרכזו, מנהרת צימרברג בצפונו ומנהרת צ'נרי בדרומו. בין מנהרת הבסיס גוטהרד למנהרת צ'נרי מתוכנן להפתח בשנת [[2015]] קטע מסילת רכבת חדש בשם "גוטהרד דרום" (Gotthard-Süd), אך הקמתן של שתי מנהרות נוספות בסמוך לו - "מנהרת הריווירה" (Galleria della Riviera) ו"מסילה עוקפת בלינצונה" (Bahnumfahrung Bellinzona) - הוקפאה בינתיים"לעת עתה. הציר מוקם על ידי חברת "אלפטראנזיט גוטהרד אה גה" (AlpTransit Gotthard AG) השייכת ל[[הרכבת הפדרלית השוויצרית|רכבת הפדרלית השוויצרית]], שזכתה במכרז של ממשלת שווייץ. הפרש הגבהים המקסימלי לאורך הציר יגיע ל-550 מטר בלבד, דבר שיהפוך אותו למישורי למדי, למרות הסביבה ההררית אותה הוא חוצה, ויאפשר תנועת רכבות במהירות מקסימלית של 250 קמ"ש. זמן הנסיעה בין [[ציריך]] ל[[מילאנו]] צפוי להתקצר משלוש וחצי שעות לשעתיים וחצי בלבד.

מנהרת הבסיס גוטהרד (Gotthard-Basistunnel; Galleria di base del San Gottardo) היא הארוכה בין כל המנהרות הנחצבות במסגרת הפרוייקט, ולכשתושלם, תהיה ארוכה מ[[מנהרת סייקן]] ב[[יפן]], שהיא כיום המנהרה הארוכה בעולם. אורכן הכולל של שתי המנהרות המקבילות המרכיבות אותה, יחד עם המעברים המקשרים בינהן והפירים האנכיים, יגיע ל-153.5 ק"מ, ושתי המנהרות העיקריות יהיו באורך של 57,091 (המזרחית) ו-56,978 ק"מ (המערבית). שתי המנהרות מקושרות זו לזו במעברים רוחביים במרווחים של 325 מטר, ושתי [[תחנת רכבת תפעולית|תחנות רכבת תפעוליות]] היו אמורות לקום לאורכה כדי לאפשר לרכבות לעבור בין המנהרות, אך הקמתה של אחת מהן - פורטה אלפינה (Porta Alpina) ב[[זדרון]] - הוקפאה בשנת [[2007]].

מועד הסיום המקורי להקמת המנהרה היה אמור לחול בשנת [[2015]], אך כיום ברור שהדבר יקרה רק ב-[[2017]] או ב-[[2018]]. המנהרה נחפרת בבסיסו של [[מסיב]] גוטהרד כ-600 מטר מתחת למנהרת הרכבת הקיימת שנחצבה ב-[[1881]] ואשר אורכה 15 ק"מ בלבד. פתחיה של המנהרה החדשה ימוקמו בגובה של 320 מטר בארסטפלד (Erstfeld) בקנטון [[אורי (קנטון)|אורי]] בצפון, ובגובה של 475 מטר בבודיו (Bodio) בקנטון [[טיצ'ינו (קנטון)|טיצ'ינו]] בדרום. המנהרה החדשה תאפשר להגדיל את משקלן של רכבות המטען החוצות את מסיב הגוטהרד מ-2,000 טון ל-4,000 טון, ותביא לירידה בתנועות משאיות דרך המדינה. רכבות נוסעים יוכלו לנוע במנהרה במהירות מקסימלית של עד 250 ק"מ, וקיבולת המנהרה תגיע ל-200 עד 250 רכבות ביום. עבודות הבנייה נערכות בחמישה אתרים שונים בו זמנית כדי לקצר את זמן הקמתו של הפרוייקט, ונכון ל-[[1 באפריל]] [[2008]] הושלמה חציבתן של מנהרות באורך כולל של 109 ק"מ, המהוות 71% מאורך המנהרות הכולל‏‏<ref>‏[http://www.alptransit.ch/pages/e/index.php האתר הרשמי]‏</ref>.

מנהרת צימרברג (Zimmerberg-Basistunnel) היא המנהרה הצפונית לאורך הציר והיא שוכנת דרומית ל[[ציריך]]. אורכה של המנהרה הוא 20 ק"מ, והיא מחולקת לשני קטעים - הצפוני באורך של 9.4 ק"מ (ZBT 1) הושלם בשנת [[2003]] ומאפשר תנועת רכבות במהירות מקסימלית של 160 קמ"ש. חפירת החלק הדרומי (ZBT 2) טרם החלה, ואף שהעבודה במקום היתה אמורה להתחיל בשנת [[2006]], היא נדחתה מסיבות תקציביות. כרגע היא מתוכננת להתחיל בשנת [[2008]], אך כדאיות הוצאתה לפועל נמצאת בדיון, בשל כך שציר גוטהרד יכול לתפקד גם ללא מימושו של השלב השני. עם זאת, בבנקודתבנקודת המפגש של שני הקטעים כבר הושלמה הקמתה של צומת תת-קרקעית.

טקס תחילת העבודות נערך ב-[[2 ביוני]] [[2006]] וב-[[15 בפברואר]] [[2008]]‏ נערך טקס לציון תחילת החציבה‏<ref>‏[http://www.alptransit.ch/pages/e/aktuell/stand_ceneri.php האתר הרשמי]‏</ref>. הקמת המנהרה תיעשה בארבע נקודות שונות, שתייםששתיים מהן נגישות באמצעות מנהרה רוחבית שנחצבה לשם כך; הכל במטרה לקצר את זמן ההקמה, והעבודותוהיא אמורותאמורה להסתיים עד שנת 2018. כלותעלות הקמת המנהרה מוערכת בכ-2.25 מליארד פרנק.

ציר לטשברג הוא הציר המערבי בין שני צירי הפרוייקט, והוא חוצה את [[האלפים הברנינים]] ואת קנטון [[ואלה]] דרך מנהרת הבסיס לטשברג (Lötschberg-Basistunnel) שנחנכה ב-[[15 ביוני]] [[2007]], ודרך [[מנהרת סימפלון]] הוותיקה שמדרום לה. אורכה של מנהרת הבסיס לטשברג הוא 34.577, והיא מחברת בין פרוטיכןפרוטיגן (Frutigen) בקנטון [[ברן (קנטון)|ברן]] בצפון לבין ררון על נהר ה[[רון]] שבוואלה. מנהרת הבסיס הוקמה בגובה של 411 מטר מתחת ל[[מנהרת לטשברג]] הוותיקה שנחנכה ב-[[1913]] ושאורכה 14.6 ק"מ בלבד. הכניסה הצפונית של מנהרת הבסיס שוכנת בגובה של 776.5 מטר והדרומית בגובה של 654.2 מטר. בתווך מגיעה המנהרה לגובה של 828.2 מטר, והשיפועים בה מתונים ונעים בין 0.3 ל-1.3%. המנהרה החדשה ומנהרת סימפלון שמדרום לה יוצרות יחדיו את ציר הרכבת המהיר בין [[ברן]] ל[[מילאנו]] ול[[טורינו]], ורוב התחבורה החוצה את הרי האלפים באזור זה, עברה למנהרה החדשה מאז נכנסה לפעולה ב-[[9 בדצמבר]] [[2007]]. מנהרת הבסיס לטשברג היא כיום המנהרה היבשתית הארוכה בעולם והשנייה באורכה בין כל המנהרות‏‏המנהרות הקיימות‏‏<ref>‏[http://tages-anzeiger.ch/dyn/news/schweiz/762022.html Der Lötschberg ist in Betrieb]‏</ref>, והיא קיצצה 10 ק"מ ו-23 דקות ממשך הנסיעה בין ואלה לעיר ברן.

משיקולי תקציב, הוחלט, בשנת [[1996]], ולאחר שהפרוייקט יצר לדרך, להוציאו אל הפועל בשלבים. בשלב הראשון לא נחצבו שתי מנהרות מקבילות לאורכה של כל מנהרת הבסיס, אלא רק ב-14 הק"מ הדרומיים שלה. ב-14 הק"מ האמצעיים נחצבו שתי מנהרות, אך באחת מהן לא הונחה מסילה, ואילו ב-6 הק"מ הצפוניים נחצבה מנהרה בודדת, כשמנהרת המחקר שנחפרה בעת עבודות הבנייה משמשת לה כנתיב הימלטות בשעת חירום. סך הכל נחצבו עד עתה מנהרות באורך כולל של 88.1 ק"מ, כולל מנהרות עזר ושירות. עוד הוקמו במסגרת הפרוייקט שני גשרים באורך של 554 ו-817 מטר מעל נהר ה[[רון]] ביציאה הדרומית של המנהרה, ומנהרה נוספת (מנהרת אנגשטליגה - Engstlige-Tunnel) שאורכה 2.6 ק"מ מצפון לה. עלותו הכוללת של המיזם הגיעה ל-4.3 פרנק, והשלמת שלבים 2 ו-3 צפויה לעלות כמליארד פרנק נוספים. שתי המנהרות המקבילות נמצאות במרחק של 40 מטר זו ומזו ולאורכן מעברים המקשרים בינהן במרווחים של 333 מטר. המנהרה הוקמה על ידי חברת "בה אל אס אלפטראנזיט אה גה" (BLS AlpTransit AG), אשר בצעה את עבודות החציבה החל ב-[[1999]] בחמישה אתרים שונים, וזאת כדיבמטרה לקצר את משך הבנייה.