|
* [[היפוכונדריה]] (דאגה יתירה לבריאות גופנית) - לרוב מתרחשת לאחר גיל 30, מאופיינת בדאגה קיצונית לליקויים בריאותיים. ההיפוכנדר יחזיק ברעיון שהוא חולה במחלה כלשהי, אפילו אם אין הוא חש בתסמינים ספציפיים. לא קיים שום בסיס אורגני לחששותיו של אותו אדם לגבי כך שהוא באמת חולה. ההפרעה מתבססת בעיקר על חרדה.
מחלות פסיכוגניות
הגדרה: מחלות גופניות, שלהיווצרותן, השתמרותן או מהלכן יש תרומה של גורמים פסיכולוגיים.
רפואה התנהגותית: גישה בין-תחומית במדעי הרפואה, המשלבת ידע וגישות מתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה לטובת הבנה של חולי ובריאות ולטובת יישום ההבנות במניעה, באבחנה, בטיפול ובשיקום.
פסיכולוגיה של הבריאות (פסיכולוגיה רפואית): תחום בפסיכולוגיה העוסק בחקר התפקידים שממלאים גורמים פסיכולוגיים במניעת מחלות גופניות, בהופעתן, בהשתמרותן ובהתמודדות עמן.
גורמים פסיכו-חברתיים כלליים במחלות פסיכוגניות
1. גורמי מגן וגורמי סיכון לבריאות וחולי
תפיסת המחלה והחולה
- קשר בין עמדות של חוסר-תקוה וחוסר-אונים להשפעות שליליות על הבריאות.
- קשר בין תחושת אופטימיות ("אוכל להתמודד") לבין השפעות חיוביות על הבריאות.
- קשר בין אופטימיות יתר (הכחשה) להשפעות שליליות על הבריאות.
- אפקט פלצבו: שינוי חיובי בתסמינים בעקבות תרופה, שאין לה השפעות גופניות ישירות או רלוונטיות. מוכיח, כי יש חשיבות לכוח האמונה בריפוי והתפיסה של היות מטופל.
אירועי-חיים
- קשר בין רמות גבוהות של שינויים בחיים (דחק) לבין בעיות בריאות.
סגנון רגשי ואישיותי
- קשר בין רגשות שליליים לבין בעיות בריאות. נטייה להגיב ברגשות שליליים למצבי-חיים קשורה בחולי. רגשות חיוביים מגנים מפני מחלה ומסייעים בהתמודדות עמה.
- גורמים כמו תזונה, פעילות גופנית, מנוחה, ויסות לחצים ועומסים כתלוי משתנים אישיותיים.
2. המנגנונים הגופניים המתווכים בין גורמים פסיכולוגיים וגופניים
א. עוררות יתר של מערכת העצבים האוטונומית
במצבי דחק, עומס ואיום מופעלת מערכת העצבים האוטונומית, המכינה את האדם להגיב במצבי חירום. במצבי דחק, עומס ואיום מתמשכים אז מצב של עוררות יתר מתמשכת העלול להסב נזק בריאותי.
ב. מערכת החיסון (פסיכונוירואימונולוגיה)
נמצא קשר בין גורמי דחק פסיכו-חברתיים לבין רמת תפקודה של המערכת החיסונית.
בחשיפה לגורמי דחק נחלשת המערכת החיסונית ואז עולה הפגיעות לאנטיגנים ומוחלשת יכולת ההתנגדות להם.
גורמים פסיכו-חברתיים במחלות מסוימות
1. מחלת לב כלילית ודפוס התנהגות של טיפוס A
2. יתר לחץ דם
* [[נברסתניה]] ([[עייפות]] יתר וחולשה גופנית נפשיים)
== גורמים סיבתיים להפרעות הסומטופורמיות ==
גורמים [[ביולוגיה|ביולוגיים]]: לא קיימים ממצאים מספקים לקשר את התופעות הנ"ל לבעיה ביולוגית כלשהי, חוץ מתרומה גנטית צנועה שעלולה להיווצר עקב למידה וחיקוי. כמו כן, ייתכן כי להמיספרה הימנית במוח, האחראית לתהליכים שכליים שאינם מילוליים, קיימת חשיבות בהתפתחות הפרעות אלה.
גורמים פסיכו-[[סוציולוגיה|חברתיים]]: קיימות ראיות כי טראומה חמורה החוזרת בילדות, בין אם גופנית או [[מיניות|מינית]], היא גורם סיכון משמעותי להפרעות שונות בפרט (כמו [[הפרעות ניתוק]] - [http://en.wikipedia.org/wiki/Dissociation_%28psychology%29 דיסאסוציאציה]), ואפשר בהחלט שגם להיפוכונדריה.
גורמים חברתיים תרבותיים: בתרבויות שאינן מקבלות ביטוי בשל מצוקה רגשית, שיעור התחלואה של הפרעת סומטיזציה גבוה יותר.
| 