ויקטימולוגיה – הבדלי גרסאות

 

1) '''סטפן שאפר''' (1968)- סוגים שונים של אחריות לפשע הקורבן:

א) קורבנות לא קשורים- הקורבן הוא מטרה תמימה של ה[[פושע]].

ב) קורבנות פרובוקטביים- העבריין מגיב להתנהגות או פעולה של הקורבן.

ג)קורבנות מאיצים- הקורבנות מסכנים את עצמם על ידי הימצאותם במקומות מסוכנים, לבוש לא הולם אמירת דברים לא נכונים.

ד) קורבנות חלשים [[ביולוגיה|ביולוגית]]- ילדים, קשישים, [[נכות|נכים]]...

ה) קורבנות חלשים חברתית- [[הגירה|מהגרים]], מיעוטים.

ו) קורבנות עצמית- כל האחריות על הקורבן: [[זנות]], [[סמים]], [[הימורים]] וכל פעולה שיש בה שיתוף עבריין קורבן.

ז) קורבנות [[פוליטיקה|פוליטיים]]- אנשים שהופכים לקורבנות משום שהם מתנגדים ל"ראשי השלטון"

 

2) '''מרווינג וולפגנג''' (1958)- עסק בתבניות [[רצח]], יחסי קורבן עבריין, זיהה מס' גורמים טיפוסיים ברצח האצת הקורבן:

א) לקורבן ולעבריין היה קשר בינאישי קודם- בעל, אישה, חברים. כלומר יש סיכוי גדול יותר ל[[מוות]] בידי מישהו מוכר.

ב) מעשה רצח הוא תוצר של ויכוח קטן שיצא מכלל שליטה (בעל מכה את אשתו, הכה אותה בעבר, הוא ממשיך להכותה, היא לוקחת [[סכין]] ודוקרת אותו.

ג) [[משקה חריף|אלכוהול]] גורם שכיח במקרה של האצת הקורבן- בהשפעת האלכוהול אדם מאבד בלמים- מביע רגשות/ התנהגויות/מעורר תגובה- לא מסוגל להגיב בחזרה.

 

 

4) '''מנדלסון''' (1956)- אבי תורת הקורבן, הרכיב קטגוריות של הקורבנות ע"פ דרגת האשמה:

א) קורבן תמים לחלוטין.

ב) קורבן בעל אשמה מועטה/ קורבן כתוצאה מחוסר ידיעה (מהחוק למשל).

ג) קורבן אשם כמו עבריין/ קורבן מתנדב (עבירות [[מוסר]], [[התאבדות]]).

ד) קורבן אשם יותר מהעבריים- התגרות מכוונת.

ה) קורבן אשם ביותר- פורץ שנורה.

ו) קורבן מדומה- העמדת פנים של קורבן.