יוסף מינור – הבדלי גרסאות

 

מינור נולד ב[[מוסקבה]] לאב נוירולוג, ונכד לרב הראשי של העיר. את לימודי האדריכלות השלים במוסקבה בשנת [[1917]] ולאחר תקופה קצרה עבר להתגורר ב[[ברלין]] שם עבד אצל האדריכל [[אלכסנדר ברוולד]] שם עבד על תכנון קמפוס [[האוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]]. שנה לאחר מכן, בשנת [[1923]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והשתלב במפעל הבניה ב[[תל אביב]], והיה ממובילי [[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|הסגנון האקלקטי]] שביקש לשלב בין מזרח למערב.

בשנת [[1924]] תיכנן את ביתו של המשורר [[חיים נחמן ביאליק]] שהפך לאחד מהבתים הבולטים ביותר בעיר, ואשר היווה עם חנוכתו כמרכז תרבות, ולאחר מותו של בעליו הפך ל[[מוזיאון]], [[ספריה]] ו[[ארכיון]]. לכבוד שנת המאה לתל אביב, שופץ הבית בהליך מוקפד ועתיד לשוב ולהפתח במתכונת חדשה.

 

[[קטגוריה:אדריכלים ישראלים]]

[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]