ג'ון גיי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, תחילת עבודה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 12:
גיי אך זה התמנה למזכיר ל[[שגריר]] ה[[בריטי]] בחצר [[הנובר]], הודות להשפעתו של [[ג'ונתן סוויפט]], ולא עברו אלא שלושה חודשים ופטירתה של המלכה אן שמה קץ לכל תקוותיו למינוי רשמי.
ב-1715, כנראה בעזרה מסוימת מפופ, הפיק את "איך קוראים לזה?" [[פרודיה]] [[דרמה|דרמטית]] על ה[[טרגדיה]] באותם ימים, שכללה התייחסות מיוחדת ל-Venice Preserved של '''תומאס אוטוויי'''. פשרה האמיתי של הפרודיה נשאר חתום בפני הקהל, עד כדי כך, ש'''לואיס תיאובלד''' ו'''בנג'מין גריפין''' ראו לנכון לפרסם "מפתח שלם ל,איך קוראים לזה?'", כדי לבאר את היצירה. ב-1716 הופיעה ה"טריוויה, או אמנות ההליכה ברחובות לונדון" שלו, פואמה בשלושה כרכים, שלכתיבתה, כך הודה, קיבל אי-אילו רמזים מסוויפט. היצירה מכילה תיאורים גרפיים והומוריסטיים של לונדון באותה תקופה. בינואר 1717 הפיק גיי את ה[[קומדיה]] "שלוש שעות אחרי הכלולות", שהתבלטה בחוסר צניעות בוטה שאין בו כדי לשעשע, והייתה כישלון גמור. הוא נעזר בכתיבתה בפופ וב'''ג'ון ארבוטנוט''', אבל שניהם הניחו לציבור להאמין, שגיי היה מחברה היחיד.
גיי הרוויח הון בכתיבת פואמות, אך איבד את כל הונו בהשקעות לא מוצלחות. הזעזוע הפיל אותו למשכב, אבל ידידיו ופטרוניו, בני אצולה ואנשי רוח, לא נטשו אותו. בשנת 1727 כתב בשביל הנסיך ויליאם חמישים ואחד "משלים מחורזים" וקיווה לשפר בזכותם את מעמדו, אם כי לא מעט נאמר בהם על הכנעתם של אנשי חצר מתרפסים ועל יוהרת השוא שבכיבודי החצר. הוצעה לו משרת מלווה לנסיכה לואיזה, שהייתה עדיין ילדה. הוא דחה את ההצעה, שכל ידידיו ראו בה, מסיבה לא ברורה, פחיתות כבוד. הוא לא סיפק מעולם שום שירותים מיוחדים לחצר המלכות.
נעלה מכל ספק, שיצירתו הבאה, "אופרת הקבצנים", לא נועדה לשפר את מעמדו בעיני השלטונות. דרמה לירית זו, שעלתה על הבימה ב-29 בינואר 1728 בהפקת ג'ון ריץ', שמה את סר רוברט וולפול ללעג ולקלס. היצירה המפורסמת, שעליה נאמר כי עשתה את "Rich gay and Gay rich" (שימחה את ריץ' והעשירה את גיי) היוותה חידוש במובנים רבים. ה[[סאטירה]] של המחזה מכילה [[אלגוריה]] כפולה. דמויותיהם של פיצ'ם ומקהית' מייצגות את שודד הדרכים והגנגסטר המפורסם 'ונתן ויילד ואת הפורץ הקוקני ג'ק שפארד, אך במקביל היה ברור, כי ג'ונתן ויילד מייצג את רוברט וולפול, שממשלתו גילתה סובלנות כלפי מעשי הנוכלות והרמיה של ויילד והניחה למנהלי ההשקעות, שבעטיים איבד גיי את הונו, לחמוק מעונש. עלילת הנוכלים ושודדי הדרכים שבמחזה הייתה מסווה לסאטירה חברתית, כי גיי הצהיר בבירור, שבתיאור הקוד המוסרי של דמויותיו הוא מכוון אל שחיתויות המעמד השליט. חלק מהצלחתה של "אופרת הקבצנים" אפשר לזקוף למשחקה של לאוויניה פנטון, שהייתה בהמשך לדוכסית בולטון, בתפקיד פולי פיצ'ם. ההצגה עלתה על הבימה במשך שישים ושניים ערבים מוצלחים, ואם כי נאמר שסוויפט הציע את הנושא ופופ וארבוטנוט
יעצו לגיי בקביעות במשך כל תקופת העבודה, גיי הוא לכל הדעות מחברו היחיד של הטקסט לאופרת הקבצנים.
==קישורים חיצוניים==
<div style="direction: ltr;">
| |||