אין מוקדם ומאוחר בתורה – הבדלי גרסאות

 

הראשון שהשתמש בכלל זה היה [[רש"י]], שהרבה להשתמש בביטוי בכל פעם שנתקל בשאלה פרשנית שכזאת. כמוהו גם רבי [[אברהם אבן עזרא]] ובעל ה[[תורה תמימה]]. גישה זאת אומרת שהקשר בין הפרשיות הוא בעיקר תוכני ואולי אפילו חסר קשר, אך בוודאי אינו תלוי זמן.

 

לעומתם, ה[[רמב"ן]] טען שב[[תורה]] יש סדר בין הפרשיות לפי הזמן, ולכן במקרים שבהם רש"י ואבן עזרא נטו לפרש ש"אין מוקדם ומאוחר", השתדל הרמב"ן להסביר את סדר הפרשיות בצורה שונה, לפי חשיבות או סגנון או לחלופין הסביר מדוע הסדר הכרונולוגי עצמו שונה.

 

==דוגמאות==

בתחילת [[פרשת בהר]] מופיעים מספר ציוויים שניתנו ל[[משה]] ב[[הר סיני]]. פרשה זאת מופיעה לאחר כל הפרשיות של ספר [[ויקרא]], שבו מסופר על בניין [[המשכן]] ועבודת ה[[כהן|כהנים]]. אבן עזרא הסביר שאכן הייתה הפרשה ראויה להיכתב לפי הסדר ב[[פרשת משפטים]], אך נכתבה במיקומה כדי לחבר בין ה[[מצווה|מצוות]] הקשורות ל[[ארץ ישראל|ארץ]]. לעומתו, הסביר הרמב"ן שפרשה זאת אכן נכתבה במקום הראוי לה, והסיבה שנאמרה בהר סיני היא כי מדובר לאחר נתינת [[לוחות הברית|הלוחות השניים]].

 

 

[[קטגוריה:ניבים וביטויים עבריים]]