סביבת היווצרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: בדרך כלל; על ידי; ייתכן;
שורה 28:
* ירידה ב[[רדיואקטיביות]]
* [[זרמי הערבול]]
* דחיסה כלפי מעלה ע"יעל ידי לחצים [[טקטוניקת הלוחות|טקטוניים]]
 
===תופעות בסביבה פלוטונית===
שורה 45:
 
הרכבה המשתנה של המאגמה יוצר מינרלים שונים בהרכבם הכימי:
* מינרלים [[בסיס (כימיה)|בסיסיים]] - מינרלים המכילים כמות קטנה של [[קוורץ]] או אינם מכילים קוורץ כלל, כהים בד"כבדרך כלל.
* מינרלים [[חומצה|חומציים]] - מינרלים המכילים כמות גדולה של [[צורן דו-חמצני|סיליקה]], בהירים בד"כבדרך כלל.
 
הגיבוש המפריט בא לידי ביטוי ב[[שורת בואן]] (Bowen's series), ע"ש המדען [[נורמן לוי בואן]], שהיה הראשון שמצא כי ממאגמת-אם אחת עשויים להתגבש סלעים מגמטיים בהרכבים שונים.
שורה 177:
 
דוגמאות:
* [[אוליבין]] מתגבש בתוך מגמה, בטמפרטורה שבין 1,500 ל-1,800°C ובלחץ של מאות [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירות]]. על-פני השטח הוא מאבד מיציבותו, נסדק, מתפורר בקלות ומתפרק למרכיבים שונים. הגורם: חומצה פחמתית הנוצרת ע"יעל ידי CO<sub>2</sub> הנמס במים באופן טבעי.
 
* [[חרסית]] שוקעת ומצטברת בים, אך ביבשה היא נשטפת בקלות.
שורה 194:
** [[פצלת השדה]] בארקוזה מאבדת ברק לאחר שנשטפה במי [[גשם|גשמים]] או ב[[טל]] המכילים CO<sub>2</sub> שהומס מן האוויר, ולעתים מתפרקת ל[[קאוליניט]] ולחומרים נוספים.
** במרחק גדול יותר נעלמת [[פצלת השדה]] וגם ה[[נציץ]].
**נותרים [[קוורץ]] ומינרלים עמידים אחרים ([[מגנטיט]]). אלה נשטפים ע"יעל ידי [[רוח]] ו[[מים]] ל[[חוף|חופים]] והופכים ל[[חולית (דיונה)|דיונות]].
 
[[תמונה:Crossbeddingbressay.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שיכוב צולב]]]]
שורה 261:
* בעלי-חיים באזור הבנתוס (benthos) - היצורים החיים בתוך [[טין]] קרקעית הים או עליה, (צדפות, חלזונות ועוד)
* שחק דק המובא מן היבשה
* תהליכים כימיים המשקעים חומרים מומסים שהוסעו ע"יעל ידי נחלים ושטפונות
 
השוני בין הסלעים הנוצרים בסביבה זו נעוץ בתנאים מקומיים משתנים בתוך האוקיינוס:
שורה 280:
: קירטון נוצר בעומקים שונים באוקיינוסים: ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]] – בעומק של 4,500 מ'; ב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] – בעומק של 3,000 מ'.
* [[אבן גיר|גיר]] (limestone) - לרוב נבנה מקונכיות ושלדים גיריים ולעתים נוצר ע"יעל ידי שקיעה כימית של [[פחמת הסידן]]. התהליך כולל המסה חלקית בבוצה וגיבוש מחדש של קלציט. בתוך הגיר ניתן למצוא [[שלד|שלדים]] זעירים ו[[מאובן|מאובנים]] גדולים: [[צדפות]], [[חלזונות]], [[קיפודי ים]] ועוד.
: כמו ה[[קירטון]], גם הגיר נוצר בעומקים שונים באוקיינוסים: באטלנטי - 4,500 מ' ובשקט - 3,000 מ'.
 
* [[דולומיט]] (dolomite) – סלע דומה במראהו לגיר ואף שכיח באזור הימצאות גיר. דולומיט מורכב מ[[פחמת הסידן]] ומ[[מגנזיום]], בשונה מגיר: יתכןייתכן וחלק מן ה[[סידן]] הגירי התחלף ב[[מגנזיום]]. בדולומיט קיים שימור גרוע של מאובנים בשל המגנזיום. ניתן לראות היווצרות עכשווית של דולומיט ב[[לגונה|לגונות]] רדודות באזורים חמים ('''סבחות''') בשקיעה ישירה (תופעה נדירה).
 
* [[חרסית]] (clay) – נוצר בעומק של יותר מ-3,000 מ'.