נארי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daniel Ventura (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: גאולוג; לעתים; ביטחון; |
||
שורה 4:
לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור [[בור מים]] לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: ה[[חוואר]], ה[[קירטון]], וה[[גיר]]. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.
הנארי נפוץ גם בתור ה"גג" של [[מערה|מערות]]. תקרת המערות בנוי מסלע נארי קשה. הוא עמיד יחסית בפני [[סחיפה]] שלא כמו הסלע הקירטוני הרך המצוי תחתיו.
==נסיבות היווצרות==
שורה 25:
[http://66.102.9.104/search?q=cache:-FRAngwnvGYJ:flora.huji.ac.il/static//1/77/0004771.pps+%22%D7%A0%D7%90%D7%A8%D7%99%22&hl=en&ct=clnk&cd=6 מציג את הקשר בין הווצרות קרום הנארי לבין המצאות צמחים בתוכו] על ידי סקירת שורה של אתרים לאורך כביש [[בית גוברין]] - [[בית שמש]] - חלק מ[[כביש 38]]. הוא מציג את הממצאים הבאים:
"עובי שכבת הנארי עשוי להגיע למטר עד חמישה מטר.
* סלע קשה עם קבולת מים בשיעור של אחוז אחד עד שניים.
* נארי עליון עם קבול מים 15-10%
שורה 52:
== קישורים חיצוניים ==
* דן יואל, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5232 קרקעות ארץ-ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי], אתר מט"ח - באדיבות משרד
* [http://asy.co.il/amit?page=marsha מראשה - '''אתר עץ הדעת''' מתוך ספרם של עמוס קלונר ויגאל טפר, "מערכות המסתור בשפלת יהודה"] - על נסיבות ההיווצרות של הנארי
|