סער ופרץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) |
||
שורה 15:
===תנועות פילוסופיות ואסתטיות קרובות===
לעתים קרובות מזכירים את אסכולת [[קראפטמנש]] כמבשרת הסער והפרץ במחזאות,
השפעות פילוסופיות ותאורטיות חשובות על תנועת הסער והפרץ בספרות כוללות את [[יוהן גיאורג האמאן]] (ובעיקר חיבורו משנת [[1762]], Aesthetica in nuce. Eine Rhapsodie in kabbalistischer Prose, "אסתטיקה על רגל אחת. רפסודיה בפרוזה קבלית") ואת [[יוהן גוטפריד הרדר]], שניהם בני העיר [[קניגסברג]] ושניהם עמדו במגע עם [[קאנט]]. כתבים תאורטיים חשובים בנושא שטורם אונד דראנג פרי עטם של המחזאים עצמם כוללים את Anmerkungen übers Theater ("הערות על התיאטרון") מאת לנץ, ואת Von deutscher Baukunst ו-Zum Schäkespears Tag ("על האדריכלות הגרמנית" ו"בעניין יומו של שייקספיר") מאת [[גתה]]. המסמך החשוב ביותר מן התקופה היה הספר שנכתב ב-[[1773]], Von deutscher Art und Kunst. Einige fliegende Blätter ("על האמנות והאוּמנות הגרמניות: כמה עמודים תלושים"), קובץ [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]] שכלל רשימות של הרדר על שייקספיר ועל "אוסיאן" של [[ג'יימס מקפרסון]], וכן מאמרים מאת גתה, [[פאולו פריזי]] (בתרגום מאיטלקית) ו[[יוסטוס מזר]].
==הסער והפרץ בספרות==
ביצירת שטורם אונד דראנג טיפוסית - מחזה, שיר או רומן - הגיבור אינו מוּנָע ברצון להשיג מטרות נעלות או על ידי מניעים ריאליים, אלא על ידי נקמה ותאוות-בצע. יתרה מזו, רגשות עזים אלו דוחפים אותו על פי רוב לפעולות אלימות. '''פרומתאוס''' הלא-גמור של גתה ממחיש זאת, וכן את השניוּת הנגרמת משילובן של אמירות הומניסטיות ריקות לצדן של התפרצויות של אי-רציונליות.<ref>שם, עמ' 178</ref> ספרות הסער והפרץ נוטה להיות אנטי-אריסטוקרטית, ומייחסת ערך לדברים צנועים, טבעיים או אמיתיים באופן עז (במובן זה שהם גורמים כאב, ייסורים או אימה).
|