קרב נאופקטוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת
אחרית הקרב
שורה 1:
‏{{בעבודה}}
 
 
{{קרב|
|תמונה=[[תמונה:Trireme.jpg|250px|]]
שורה 18 ⟵ 15:
|כוח שני=20 אוניות
|צד ראשון-אבדות=אונייה אחת טבעה ושש נתפסו על ידי האויב
|צד שני-אבדות=אונייה אחת נפלה לידי האויב, תשעשמונה ניזוקו
}}
'''קרב נָאוּפַּקְטוֹס''' ניטש ב-[[429 לפנה"ס]], במהלך [[המלחמה הפלופונסית]], בין שייטת [[אתונה העתיקה|אתונאית]] לבין צי [[קורינתוס (עיר)|קורינתי]] בפיקוד [[ספרטה|ספרטני]]. ההתנגשות ארעה סמוך ל[[נפפקטוס|נאופקטוס]] (Ναύπακτος, Naupactus), בחוף הצפוני של [[מפרץ קורינתוס|המפרץ הקורינתי]], והייתה המשך ל[[קרב ריון|קרב רִיוֹן]], שהתחולל בין הצדדים בעברו השני של המפרץ שבועות אחדים קודם לכן. קרב נאופקטוס, כמו קודמו, הסתיים בניצחון האתונאים, והכשיל שוב את נסיון הספרטנים ובעלי בריתם להצר את צעדיה של אתונה במערב יוון ולנתק את הקשר בינה לבין [[קורפו|קֶרְקִירָה]], בעלת בריתה הימית החשובה ביותר.<ref>יש המתייחסים לשני הקרבות, ריון ונאופקטוס, כאל אחד ומכנים אותו "קרב נאופקטוס".</ref>
שורה 41 ⟵ 38:
שונה היה גורלן של תשע האוניות האחרות. הפלופונסים רדפו אחריהן עד החוף, והרגו את אלו מאנשיהן שלא הצליחו להינצל בשחייה. אלו שנוגחו או ניזוקו בעת התקרבותן אל החוף נלכדו ונגררו על ידי הפלופונסים בחבלים כשהן ריקות, ואחת אף נשבתה על צוותה. "אך אוניות אחדות, שכבר נגררו על ידיהם, הוצאו מהם על ידי המסנים, שחשו לעזרה. הם קפצו לים, כשכלי זינם עליהם, עלו על סיפוני האוניות ונלחמו מעליהם באויב."‏‏<ref>תוקידידס, ספר שני, 90.6 .‏</ref>
תוך כדי כך המשיכו עשרים אוניות הפלופונסים מן האגף הימני לרדוף אחר אחת-עשרה האוניות האתונאיות האחרות. כולן, חוץ מאחת, הצליחו להגיע ללא פגע אל פתח נמל נאופקטוס, ושם סבו ונערכו בשורת חזית כשחרטומיהן פונים אל האויבים, מוכנות להשיב מלחמה שערה. מיד אחר כך הגיעו הפלופונסים הדולקים אחריהן, "כשהם נושאים קולם בשיר ה[[פייאן|פַּייאַן]], תוך כדי חתירה, כאילו כבר ניצחו." אלא שארוע בלתי-צפוי ומפתיע היטה את הכף. "אונייה אחת מ[[לפקאדה|לאוקס]], שהקדימה הרבה את האחרות, רדפה אחר האונייה האתונאית היחידה שפיגרה. אך קרה המקרה, וספינת סוחר אחת עגנה בלב הים, והאונייה האתונאית הגיעה אליה ראשונה, חגה סביבה במעגל וניגחה את האונייה הלאוקית וטיבעה אותה". אוניות הפלופונסים האחרות, שרדפו בלא סדר אחר האויב, כי חשבו שהניצחון מונח כבר בידן, הוכו בתדהמהתדהמה בראותן את המעשה המפתיע, עצרו את מהלכן וחיכו לעזרת שאר הצי. הדבר הפיח באתונאים אומץ מחודש, "ולפי צו אחד הריעו תרועה גדולה והסתערו עליהם." הפלופונסים החזיקו מעמד זמן קצר בלבד, משום שאוניותיהם לא היו מסודרות במערך קרבי וחלקן אף נכנס למי החוף הרדודים בשל אי ידיעת המקום. כשראו כי אפסה כל תקווה, נסו חזרה אל פנורמוס שבאכאיה. האתונאים, שדלקו אחריהם, הצליחו ללכוד שש מאוניותיהם ואף להחזיר לעצמם את אלו שנפלו לידי האויב בתחילת הקרב ונגררו בחבלים. [[תוקידידס]] מספר עוד, כי טימוקראטס, המצביא הספרטני שהיה על סיפונה של האונייה הלאוקית, שלח יד בנפשו לאחר שזו טבעה, וגווייתו נפלטה אל נמל נאופקטוס.‏<ref>‏"תוקידידס, ספר שני, 91-92.‏</ref>
 
==אחרית הקרב==
כנהוג בעת העתיקה, אספו האתונאים את שברי האוניות והחללים שצפו בזירת הקרב – סימן לנצחונם, והחזירו לפלופונסים במשא ומתן את שלהם. לאות תודה לאלים על נצחונם, הקימו [[טרופאיון|מצבת ניצחון]] מול מקדש [[אפולון]] בחוף נאופאקטוס, המקום ממנו הסתערו אחת-עשרה אוניותיהם והיכו את הצי הפלופונסי הרודף אחריהן. גם הפלופונסים טענו לניצחון, שכן חיבלו באוניות האתונאים בתחילת הקרב ואף לכדו אחת מהן על צוותה. את מצבת הניצחון שלהם הקימו בריון שבאכאיה, ואת האונייה שתפסו הקדישו ל[[פוסיידון]], שמקדשו נמצא בסמיכות מקום. אחר כך שבו אוניות הקורינתים ושאר הפלופונסים כל אחת לעירה, כשהן מפליגות בלילה מפחד התגבורת האתונאית הצפויה להגיע. עשרים האוניות האתונאיות, שהתעכבו בכרתים, הגיעו ימים אחדים לאחר הניצחון.
 
ניצחון פורמיון ואנשיו, חרף העדיפות המספרית של אויביהם, הדגים שוב את הצטיינותם של האתונאים בלוחמה ימית. תוקידידס כותב, כי הספרטנים לא הבינו נכונה מדוע נכשלו בקרב הקודם, זה שניטש ליד ריון, "ולא שיוו לנגדם את המומחיות מרובת הימים של האתונאים ואת אימונם שלהם קצר הימים". דומה, כי דברים אלה יפים גם ביחס לקרב נאופקטוס.‏‏<ref>תוקידידס, ספר שני, 85.2 .‏</ref>
 
 
== הערות שוליים ==