קילווה קיסיוואני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{אתר מורשת עולמית|
|שם=הריסות קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה
שורה 18 ⟵ 17:
העיר נוסדה בידי הסוחר ה[[ממלכת פרס|פרסי]] עלי בן אל-חסן, בסביבות שנת [[975]]. במאות הבאות הפכה העיר למרכז של סחר ב[[זהב]], [[ברזל]], [[שנהב]] ו[[עבדות|עבדים]] שהגיעו מ[[אפריקה]] ושל [[טקסטיל]], [[תכשיט|תכשיטים]], [[חרסינה]] ו[[תבלין|תבלינים]] שהגיעו מצדו השני של [[האוקיאנוס ההודי]] - מ[[אסיה]].
עד [[המאה ה-13]], הפכה העיר לחזקה שבערי במזרח אפריקה, והייתה לה השפעה גם על המסחר ב[[מוזמביק]] וב[[זימבבואה]] של ימינו. [[אבן בטוטה]], שביקר בה בשנים [[1331]]-[[1332]], תיאר אותה כאחת הערים היפות בעולם, וכן ציין לטובה את צניעותו ונדיבותו של ה[[סולטן]], אל-חסן אבן סוליימן. בתקופה זו נבנה ארמון חוּסוּנִי קוּבְּוָוה וה[[מסגד]] הגדול הורחב. לקראת סוף [[המאה ה-14]] החלה העיר לרדת מגדולתה, בד בבד עם עלייתה של [[סופלה]], במוזמביק של ימינו.
ב-[[1505]] השתלטו על העיר ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]], ואולם שלטונם בה נמשך שבע שנים בלבד, וב-[[1512]] היא נכבשה בידי [[שכיר חרב|שכירי חרב]] ערבים. אלה לא הצליחו להשיב לה את מעמדה, ובמהלך [[המאה ה-17]] היא חרבה. ב-[[1784]] השתלטו עליה שליטיה ה[[עומאן|עומאנים]] של [[זנזיבר]], והשתמשו בה כמרכז לסחר בעבדים. בשנות ה-40 של המאה ה-19 היא ננטשה סופית.
שורה 32 ⟵ 31:
המבנה שנחשב למרשים ביותר בקילווה קיסיוואני הוא ארמון חוסוני קיבווה. הארמון נבנה בראשית [[המאה ה-14]], ונחשב בשעתו למבנה ה[[אבן לבנייה|אבן]] הגדול ביותר באפריקה שמדרום ל[[סהרה]]. הוא כולל מספר אולמות, באחד מהם [[בית מרחץ]] מתומן. ברבים מהחדרים עיטורים מגולפים באבן, בסגנון פרסי.
המסגד הגדול נבנה
{{אתרי מורשת עולמית בטנזניה}}
| |||