רידוואן – הבדלי גרסאות

לפני שהבהאא אוללה עזב את בגאדדבגדאד לאיסטנבול, הוא עקר לגני נג'יביה ב-[[22 באפריל]] [[1863]], ושם הקביל את פניהם של המבקרים אשר באו להפרד ממנו. יחד עם בניו ומספר בהאים אחרים הוא נותר בגן משך שנים עשר ימים סך הכל, ביום התשיעי הצטרפו אליו יתר בני משפחתו, וביום השנים עשר עזבה המשפחה את הגן בדרכה לאיסטנבול. בגן הכריז הבהאא אוללה לראשונה על מעמדו המדוייק כ[[נביא]], אך נוסח הכרזתו המדוייקת אינו ידוע. עוד הכריז הבהאא אוללה שלוש הכרזות בגן: הוא ביטל את הלכת ה[[ג'יהאד]], הואה[[איסלאם|מוסלמית]], קבע כי לא תהייה התגלות נוספת של האל במשך אלף השנים הבאות, וכן הצהיר כי כל שמותיו של האל באים לידי ביטוי בכל הדברים. מאז נקרה הגן בפי הבאהים בשם "רידוואן"‏‏<ref>‏[http://www.bahaullah.com/bahaullah-exile.html The Exile of Bahá'u'lláh]‏</ref>, אלאך לפני מספר שנים הוא נהרס ותחתיו קם מרכז רפואי.

ב[[כיתב-אי אקדס]] שכתב הבהאא אוללה ב-[[1873]], הוא קבע את הרידוואן ואת [[מירזא עלי מוחמד#הכרזתו של מולה חוסיין|הכרזת הבאב]] כשני החגים של הדת הבהאית. עוד הוא קבע את קדושתם של הימים הראשון, התשיעי והאחרון של הרידוואן לאור הקונטקס ההיסטורי שלהם. הבהאא אוללה, השווהוהשווה את מעברו מביתו אל הגן, ל[[הג'רה]] של [[מחמד]] מ[[מכה]] אל [[אל-מדינה|מדינה]].

הפסטיבל מתחיל ב-[[21 באפריל]] ונמשך עד ה-[[2 במאי]]. יומו הראשון, התשיעי ([[29 באפריל]]) והאחרון נמנים תשעת ה[[חג]]ים הבהאים בהם שובתים המאמינים ממלאכה. מאחר ולפי [[לוח השנה הבהאי]] ובדומה ל[[הלוח העברי|לוח העברי]], היום מתחיל עם [[שקיעה|שקיעת]] [[השמש]], מתחילנפתח החג כשעתיים לפני השקיעה ב-[[20 באפריל]], כשעתיים לפני השקיעה. בשעה זו לפי המסורת נכנס הבהאא אוללה אל הגן. שלושת הימים הקדושים של הרידוואן מצויינים בכינוס ווב[[תפילה (בהאים)|תפילה]] שלאחריה נערכת חגיגה.