אברך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ron feldman (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ברי"א (שיחה | תרומות)
←‏לימוד התורה כעיסוק בלעדי: הרחבה, הסרת השמצה שקרית
שורה 19:
==לימוד התורה כעיסוק בלעדי==
 
בימי הגמרא לא הייתה מציאות שלומדי תורה נוטלים שכר מהציבור או מיחידים, ואלה שהתמסרו לתורה יכלו להרשות לעצמם לעשות זאת בגלל הון פרטי של משפחתם. איןבמספר כמעט מסכתמקומות בתלמוד שאין בומופיע גינוי לאנשים שאינם מתפרנסים מיגיע כפם. אף נאמר "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים." (תלמוד בבלי, ברכות ח' א')
 
בימי הרמב"ם היו שעזבו דרך זו ועשו את חוקי התורה ל"שררות מוכסים", כלשונו, ולכן גינה הרמב"ם בחריפות שאין לה רע בשאר כתביו את התופעה. הוא מסכם זאת בספרו "משנה תורה", וכותב שאדם שמתפרנס מלימוד תורה כ"מחלל את ה'", "כיבה מאור הדת", ו"בזה את התורה".
 
במשך הדורות, הבחינו גדולי הרבנים וה[[פוסק]]ים, כי במצב העם בהיותו בגלות לא תתכן אפשרות של עיסוק במלאכה וצמיחה תורנית משמעותית גם יחד. אדם שנאלץ לעמול לפרנסתו, לא יכול היה למצוא פנאי מספיק להתפתח בתורה. גם מי שמצא שעות ספורות לצורך זה, הריכוז הנדרש לעיון ההלכתי היה ממנו והלאה. מנהיגי העם הבחינו כי באופן זה יאבד עם ישראל את הסיכוי להצמיח גדולי תורה עבור הדורות הבאים. שיקולים אלו ואחרים גרמו לפוסקים להורות, כי מותר לעסוק בתורה תוך הסתמכות על פרנסה שיפרנסום אחרים. פוסקים אלו הסתמכו על הרמב"ם עצמו, שפסק בסוף הלכות שמיטה ויובל, כי שבט לוי לא זכה בנחלת ארץ ישראל "מפני שהובדל לעבוד את ה' ולשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים... ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל ולעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעת את ה'... הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים '''ויזכה לו בעול הזה דבר המספיק לו כמו שזיכה לכהנים וללויים'''", שאף הם התקיימו מתמיכת העם ולא מעמל כפיהם.
אך כמובן, רבנים שבעצמם מתפרנסים מלימוד תורה לא קיבלו זאת בעין יפה, וחיפשו מקורות להתיר את מה שלא היה נהוג מעולם בישראל. עד שהגדיל להגדיר זאת הרב [[חיים מוולוז'ין]], תלמידו המובהק של [[הגאון מווילנה]] שכתב בספרו "נפש החיים" שאילולי לומדי התורה לא היה העולם קיים כלל וכלל. הוא הסתמך על הפסוק בנביא [[ירמיהו]](לג, כד):
:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי"
 
לכןעל עםפי כלפסיקה הלחצים ושיקולים כאלה ואחרים הנובעים מחתך האוכלוסייה הישראלית כיוםזו, ממשיכים האברכים (ושאר בחורי הישיבה) לעסוק בתורה ורקללא בתורהעיסוק בפרנסה, מתוך אמונה שבכך הם מביאים את הזכות לקיום העולם בכלל והיהדות בפרט.
כלומר לולי לימוד התורה שכרת עם עם ישראל הקב"ה (כנאמר: "על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית", [[שמות]] לד, כז).
לכן עם כל הלחצים ושיקולים כאלה ואחרים הנובעים מחתך האוכלוסייה הישראלית כיום, ממשיכים האברכים (ושאר בחורי הישיבה) לעסוק בתורה ורק בתורה מתוך אמונה שבכך הם מביאים את הזכות לקיום העולם בכלל והיהדות בפרט.
 
האברכים כנשואים מחויבים כחלק מהתחייבותם לנשותיהם לפרנס אותן. אולם חינוך הצעירות במוסדות [[חרדים|חרדיים]] מקנה לנערה הנישאת השקפת עולם שאומרת שערכה של תורה ולימודה הוא גבוה, לכן מקבלות הנשים על עצמן את העול של גידול הילדים ושאר מחויבויות הבית, וכן יוצאות לעבוד ונושאות בעול הפרנסה.
 
בישראל על האברך להתמודד לא רק עם עול הפרנסה, אלא גם עם חובת השירות ב[[צה"ל]]. לשם דחיית חובה זו נוצר הסדר "[[תורתו אומנותו]]", שרבים מהאברכים נכללים בו.
 
==ראו גם==