|
|הערות=
}}
'''עמנואל מזור''' הוא פרופסור בגמלאותבדימוס ל[[גאולוגיה]] ב[[מכון ויצמן למדע]] , במחלקה למדעיל[[מדעי הסביבה ]] וחקר האנרגיהה[[אנרגיה]]. בין פועליועם פעליו נמנים : פיתוח וניהול הקורסים לגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וייזום ההכרזה שלהכרזת [[מכתש רמון]] כשמורתכ[[שמורת רמוןטבע]], עם דגש להיבטים גאולוגיים. ▼
▲'''עמנואל מזור''' הוא פרופסור בגמלאות ל[[גאולוגיה]] ב[[מכון ויצמן למדע]] במחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה. בין פועליו נמנים : פיתוח וניהול הקורסים לגאולוגיה באוניברסיטה הפתוחה וייזום ההכרזה של [[מכתש רמון]] כשמורת רמון, עם דגש להיבטים גאולוגיים.
תחומי פעילות בסימן הגאולוגיה והסביבה :
* פרוגרמות רעיוניות ותכניות אב
* תכנון ידידותי לסביבה
* הוראה וחינוך סביבתי
ב-[[2008]] היה אחד הזוכים ב"אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם [[המשרד להגנת הסביבה]] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3578051,00.html].
==האוניברסיטה הפתוחה==
עם הקמת ה[[אוניברסיטה הפתוחה]] נטל על עצמו מזור את פיתוח הקורסים בנושאי ה[[גאולוגיה]]. ספרו הפך להיות לספר הלימוד הפופולרי. כבר בפתיחת הסמסטר הראשון של האוניברסיטה הפתוחה באוקטובר 1976 הסתבר עד כמה ישגדול צמאוןהצמא ללימודי הגאולוגיה. לקורסים הראשונים באוניברסיטה הפתוחה, שהיו תחת פיקוחו האישי, באו מאות חובבי [[ארץ ישראל]]. אלה, שעד כהאז לא יכלו לקחתללמוד חלקתחום בלימודיםזה אקדמאיים מסודרים בתחום זהבאקדמיה.
לכלמזור מחזורארגן הואלכל ארגןמחזור שלושה מחנות לימוד: ב[[רמות שפירא]] ב[[הרי יהודה]], בבית ספר שדה ב[[קצרין]] בגולן וגולת הכותרת הייתה- שבוע ימים במכתש ב[[מכתש רמון]]. במכתש הוכנו על ידהכין צוות עוזריו שלטי הסבר למסלולים אחדים ובהן ניתןובהם הסבר לכל תופעה גאולוגית בשטח. הסיוריםהמסלול בוצעושימש בעזרתמטיילים החוברתאך שכתב:רובו מסלולפורק גאולוגיבעת משולטהרחבת מכתשכביש רמוןבאזור. אז המסלולגם הוקםנרקמה במלואותוכנית ושימשלהכריז מטייליםעל וכתותמכתש ביתרמון ספרכקריית עדהפארק אשרהגאולוגי רובוהלאומי פורקבמכתש בעתרמון, הרחבתתוכנית הכביש.שיצאה לפועל במרוצת הזמן.
אז גם נרקמה תוכנית להכריז על מכתש רמון כקריית הפארק הגאולוגי הלאומי במכתש רמון. תוכנית שבמשך השנים יצאה לפועל.
==שמורת רמון==
בשנת [[1979]] החליטה [[רשות שמורות הטבע]] להכריז על האזור כ[[שמורת טבע|שמורה]] - [[שמורת רמון]]. ב-[[1985]] החליט משרד המדע להוציא לפועל תוכנית-אב למרכז מדע רמון, אשר חיבר מזור. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את הפרויקט ונפתח "מרכז מדע רמון", שאפשר לחוקרים ללמוד את השטח "24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן", כדברי מזור. בניגוד למחקרים קצרי טווח, החוקרים הגרים ב"מרכז מדע רמון" יכולים להגיע לשטח תוך דקות ספורות, ולחקור תופעות כמו [[שיטפון]] או [[שרב]]. המרכז שם בשנים הראשונות דגש על גאולוגיה, שהשתנה בהדרגה לדגש על [[אקולוגיה]].
בשנת [[1979]] החליטה [[רשות שמורות הטבע]] להכריז על [[שמורת הרמון]]. [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/mada/2004-07-25-02.html פרופסור עמנואל מזור] בישיבה מיוחדת בכנסת מציין כי: " באופן יוצא דופן היה קשר ישיר בין ההנהלה של רשות שמורות הטבע לבין המדע. נכתבה תוכנית-אב שכללה קריית פארק ואכן נבנתה קריית הפארק, שהיא פרוזדור של המטיילים אל תוך השטח. ישר מהתחלה היה מדען של השמורה, גאולוג של הפארק". כך היה במשך 6 שנים.
בשנת [[1985]], משרד המדע, החליט להוציא לפועל תוכנית-אב למרכז מדע רמון, אשר חוברה על ידו. המועצה המקומית, רשות שמורות הטבע ומשרד המדע החליטו לקדם את הפרויקט ונפתח "מרכז מדע רמון".
גישתו של עמנואל מזור הייתה שעד היום נהגו באוניברסיטאות שהתלמידים הולכים לחקור את הטבע בדרך כלל בחודשי החופש הגדול, במחנה של שבועים שומעים הרצאות ומבקרים בשטח. חידושו היה כי את השטח צריך ללמוד טוב " 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כל הזמן". "מרכז מדע רמון", שבו החוקרים גרים במקום ותוך 10 דקות הם בשטח היה החידוש שלו. כלומר, אם יש [[שיטפון]] או אם יש [[שרב]] או אם מגיע משהו הם מיד בשטח וחוקרים את התופעה.
מרכז מדע רמון היה בהתחלה דגש על גאולוגיה וזה נמשך כך כמה שנים. אט-לאט בא מפנה והתחיל דגש על [[אקולוגיה]]. מזור סבור כי לא מן הנמנע כי בעתיד יהיה יהיה בכלל דגש אחר.
== לקריאה נוספת ==
== קישורים חיצוניים ==
* עמנואל מזור [http://www.weizmann.ac.il/ESER/People/Mazor/ אתרדף המדעןהבית של מזור] -באתר [[מכון ויצמן למדע ]]▼* עמנואל מזור, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10632&author=706 לבה ותוצריה], מט"ח, מרכז לטכנולוגיה חינוכית
▲* עמנואל מזור [http://www.weizmann.ac.il/ESER/People/Mazor/ אתר המדען] - מכון ויצמן למדע
{{מיון רגיל:מזור, עמנואל}}
| 