פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2 בתים ,  לפני 11 שנים
מ
בוט החלפות: וועד;
ב[[מפא"י]] לא קיבלו את פסק הדין כזיכוי של הנאשמים. למרות שבמהלך החקירה והמשפט לא היה רמז המצדיק את החשדות במפלגה הרוויזיוניסטית בקשירת קשר, המשיכה מפא"י במשך שנים רבות להאשים את הרוויזיוניסטים, על ההסתה שקדמה לרצח ארלוזורוב ועל המשפט עצמו. הם טענו כי פסק הדין מזכה את הנאשמים מטעמים טכניים בלבד. מפא"י הפעילה באמצעות ההסתדרות לחץ כלכלי גדול על כל מי שערער על אשמת הרוויזיוניסטים ברצח, הוא נדון לסילוק מן העבודה ומן ההסתדרות. [[יהודה ארזי]] היה קצין בבולשת המנדטורית ומונה להיות קצין חוקר בפרשת הרצח. בחקירתו הגיע למסקנה כי לא הנאשמים הרוויזיוניסטים ביצעו את הרצח אלא שני ערבים תושבי יפו, וכי הזיהוי שנעשה לנאשמים על ידי אלמנתו של ארלוזורוב, סימה ארלוזורוב, היה מבוים. עקב זאת הוא סולק מן החקירה ומן המשטרה <ref> בשנת 1973, לאחר מותו של יהודה ארזי, פרסם אחיו, טוביה ארזי, את המסמך שחיבר יהודה ארזי והוגש למפקד הבולשת בזמן חקירת הרצח </ref>.
 
==הקמת הועדההוועדה ופעילותה==
ב-[[14 במרץ]] [[1982]], קרוב לחמישים שנה לאחר זיכויים של אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב. הוועדה קמה בעקבות פרסומו של הספר "רצח ארלוזורוב" מאת [[שבתי טבת]] בשנת [[1981]] ועקב המחלוקת המתמשכת לגבי הרצח וההליכים המשפטיים. במשך עשרות שנים האמינו אנשי תנועת העבודה שמדובר ברצח פוליטי ושסטבסקי ורוזנבלט האשמים ברצח זוכו מסיבות טכניות בלבד. הרוויזיוניסטים לעומת זאת, סברו שמדובר בעלילת דם ושהרצח בוצע בידי ערבים. יש שתהו על עצם הקמת הוועדה, לאחר שמרבית גיבורי הפרשה לא היו בין החיים.
 
271,876

עריכות